הגבעה הצרפתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אופי השכונה: תקלדה |
מ ←בשנות ה-2000: הוספת מקור |
||
שורה 35:
בשנת [[2003]] החלה הקמתו של פרויקט "ברוש הגבעה" במגרש הפנוי האחרון בשכונה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|סמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים|1.870249|20 במרץ 2003}}}}, על קרקע בת 25 דונם בבעלות המסדר הנוצרי [[משמורת ארץ הקודש]], קרקע שאותה רכש מהמסדר הצרפתי של "האבות הלבנים" בשנת 1960 (ושעל שמו קרויה השכונה). בשנת 1996 נכנס המסדר לעסקת קומבינציה עם הקבלן משה סטולר לבניית חמישה מגדלים במקום בגובה של כ-20 קומות, למרות שבתוכנית המתאר הוגדר כשטח ציבורי פתוח. התוכנית זכתה להתנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, הן בשל גובה המגדלים והן בשל החשש מצפיפות תחבורתית בשכונה. ב-1998 [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים]] בירושלים אישרה את שינוי ייעוד של קרקע בתנאי שהיזם יבנה מתנ"ס חדש עבור תושבי השכונה, לפני שהוא מתחיל בבניית הדירות שאותן אישרה העירייה לבנות. המתנ"ס שנבנה בסופו של דבר היה בשטח של 2,000 מ"ר בלבד, במקום בשטח של 4,500 מ"ר, כפי שסוכם, והיזם שילם היטל ההשבחה נמוך, לאחר התערבותו של ראש העיר [[אהוד אולמרט]]{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים|1.569263|4 ביוני 2010}}}}. הפרויקט היה גם נושא לסכסוך משפטי בין [[משמורת ארץ הקודש]] לעורך הדין שיצג אותה, בטענה שעשה יד אחת עם הצד השני לעסקה, והכנסייה ויתרה על זכויותיה במקרקעין, במחיר לא משתלם. הכנסייה פתחה בחקירה, שאותה ניהל שופט בית-המשפט העליון של הוותיקן, האב דוד יגר{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש|1.1176111|11 בספטמבר 2011}}}} שהובילה לתביעה בסך של כ-100 מיליון שקל בישראל. בית-המשפט המחוזי, פסק לבסוף כי המסדר הנוצרי זכאי לקבל בפרויקט שווי של 29 דירות בניכוי 6 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|גור מגידו|המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני|1001147325|21 באוגוסט 2016}}}}.
בשנת [[2006]] נחנך פרויקט "כפר הסטודנטים" בשכונה על ידי חברת [[אפריקה ישראל]]{{הערה|{{גלובס||אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש'|1000415582|11 בינואר 2009}}}}. ב-2002 זכתה [[אפריקה ישראל נכסים]] בשותפות עם חברת [[מנרב אחזקות]] במכרז של [[האוניברסיטה העברית]] לבנייה ולהפעלה של מעונות סטודנטים. בפרויקט הוקמו 11 בניינים, שטח נוסף של כ-18 אלף מ"ר למסחר וחניון לכ-450 כלי רכב. בכפר מתגוררים כ-1,000 סטודנטים, המשפיעים על אופיה הצעיר של השכונה{{הערה|{{הארץ|רנית נחום-הלוי|האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים|1.1240998|14 בינואר 2009}}}}. קודם להקמת הכפר כבר היו קיימים בשיפוליים הדרומיים של הגבעה הצרפתית מעונות אידלסון-ברונפמן שהכילו 29 מבנים בגבהים שונים לצד בתים פרטיים, בבעלות ערבים שנשארו במקום ב-1967. בשנת 2012, ביקשה האוניברסיטה לצמצם את מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, בטענה שהיצע המעונות בקומפוס הר הצופים גדול מהביקוש{{הערה|{{TheMarker|רנית נחום-הלוי|האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים|1.1624530|24 בינואר 2012}}}}.
==אופי השכונה==
עקב היותה שכונת קצה, הגבעה הצרפתית היא שכונה שלווה ושקטה. המצב הסוציו-אקונומי של דיירי השכונה הוא בינוני-גבוה, והיא נחשבת לאחת משכונות היוקרה של ירושלים, ויש בה דירות יוקרה רבות{{הערה|{{הארץ|רנית נחום-הלוי|הגבעה הצרפתית בדרך להתייצבות|1.1285372|15 באוקטובר 2009}}}}. בשל הקרבה ל[[קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים]], מתגורר בשכונה חלק ניכר מהסטודנטים וסגל האוניברסיטה.
| |||