קבר רחל – הבדלי גרסאות

עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] הותקפו חיילי צה"ל ששמרו על מתחם הקבר ביריות, בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במהלך האירועים נהרגו שני חיילי צה"ל מירי צלפים פלסטיניים{{הערה|{{הארץ|[[עמירה הס]], [[עמוס הראל]]|יום קרב בשטחים: חייל נהרג בקבר רחל; רכב ממולכד התפוצץ בגזרת שכם|1.691223|4 באפריל 2001}}}}{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס ורן דגוני|התנזים ניסה לכבוש את קבר רחל; הפלשתינים: 30 נפצעו|454894|4 בדצמבר 2000}}}}. בעקבות המצב הביטחוני נמנעה גישת יהודים לאתר ובהמשך היא צומצמה לשעות ולימים מסוימים, וזאת תוך תיאום מלא עם ה[[צבא]] וה[[משטרה]], בניגוד לקיומם עד אז באופן רציף כמעט בכל שעות היממה. קווי אוטובוסים ממוגני ירי הביאו את המבקרים לקבר רחל, ואספו אותם חזרה. למעשה, מלבד [[כולל אברכים|כולל]] קטן, שהוקם במתחם הקבר לאחר הסכמי אוסלו, הנוכחות הישראלית הרציפה היחידה במקום הייתה של חיילי צה"ל. על רקע המהומות הואצה תוכנית הבנייה השנויה במחלוקת למיגון המקום. במסגרת פרויקט הבנייה הפך קבר רחל למתחם סגור, מעין 'מובלעת' ישראלית בפאתי העיר הפלסטינית בית לחם, שהגישה אליו היא דרך מעבר מיוחד, הנקרא 'מעבר רחל', והתנועה אליו הייתה בכלי רכב [[מיגון|ממוגנים]] בלבד. מבנה הקבר עצמו נבלע בתוך ביצור רב ממדים שנבנה על ידי [[צה"ל]] מוקף בחומה בגובה של כשמונה מטרים, וכיום לא ניתן כמעט להבחין במראהו המקורי. כביש הגישה לבית לחם לא עבור ליד קבר רחל והוא עקוף את האזור "המסופח" מצפון ומשתלב בהמשך עם כביש הגישה הקיים לבית לחם. התוכנית למיגון המתחם אושרה על ידי ראש הממשלה [[אריאל שרון]] במסגרת מתווה "עוטף ירושלים", באוגוסט 2002{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|תוכנית בצה"ל ל"סיפוח"קבר רחל; שרון ואולמרט בעד|1.820611|29 באוגוסט 2002}}}}. בחודש פברואר 2003, הוצא מפקד צו המורה על תפיסתה של רצועת קרקע באיזור בית לחם, לשם סלילת הכביש העוקף והקמת החומות למיגון הכביש{{הערה|{{הארץ|ארנון רגולר|צווים להפקעת אדמות לכביש לקבר רחל|1.908236|4 בספטמבר 2003}}}}. הצו הפקיע שטחים רבים באיזורי בית לחם ובית ג'אלה. עקב הצו הגישו עיריות בית לחם ובית ג'אלה עתירה ל[[בג"ץ]], בה טענו, כי צה"ל לא שקל אלטרנטיבות אחרות ראויות למציאת פתרון למתפללים היהודים מבלי לפגוע בתושבים הערבים. בג"ץ דחה את העתירה בפברואר 2005 ועבודות המיגון הושלמו{{הערה|{{גלובס||בג"ץ דחה עתירת עיריות בית לחם ובית ג'אלה לשינוי תוואי גדר ההפרדה באיזור קבר רחל|880785|3 בפברואר 2005}}}}{{הערה|[http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=6443 בג"ץ 1890/03 - עיריית בית לחם ואח' נ' מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' פסק דין]}}. בנובמבר 2005, הוציא [[בג"ץ]] צו ביניים המונע התחלת עבודות להכשרת שטח לחניון, בעקבות עתירה של שני בעלי קרקע באזור הקבר שמהם הופקעה הקרקע{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו‏‏|בג"ץ מנע הכשרת שטח לחניון בקבר רחל - כיוון שאין בו צורך|1000024836|2 בנובמבר 2005}}}}. לאחר ששטח החניון המתוכנן הוסט לחלקו המערבי של המתחם, בוטל צו ההפקעה והעתירה נדחתה{{הערה|[https://www.ruling.co.il/%D7%91%D7%92%22%D7%A5-10182-05-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A1-%D7%A0.-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90..._1bfa0211-d529-fb3d-afd5-40078c1710df בג"ץ 10182/05 ואידה אנטון בישרה אנסטס נ. מדינת ישראל]}}. בעת עבודות המיגון נקנה בניין, ברחוב הראשי בבית לחם סמוך לקבר, מתושב מקומי{{הערה|{{הארץ|לילי גלילי|בקבר רחל יגורו יהודים|1.980984|11 ביולי 2004}}}}. הבניין, הידוע בשם "בית המכולות", נמצא בבעלות עמותת "בני רחל" וסופח למתחם{{הערה|{{הארץ|אורי בלאו|המאבק על קבר רחל|1.1724768|6 ביוני 2012}}}}.

בעקבות בניית [[גדר ההפרדה]] סביב מתחם הקבר, גדל באופן משמעותי הביטחון במקום, ומתחילת חודש [[אלול]] [[תשס"ח]] (ספטמבר [[2008]]) הותרה כניסת כלי רכב רגילים למתחם, הוקם [[עירוב]] המחבר בין המקום לירושלים ובראש השנה התאפשרה כניסת הולכי רגל למקום{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|קבר רחל נפתח לתנועת כלי רכב פרטיים לא ממוגנים|1.9809841554652|1 בספטמבר 2008}}}}. בנוסף הוסר הצורך בביצור רב הממדים שנבנה על ידי [[צה"ל]], ונעשית עבודות שטח כדי להחזיר למבנה את מראהו המקורי. כיום ישנה נוכחות קבועה של מתפללים, לומדים ומבקרים לאורך רוב שעות היממה. סמוך למתחם הקבר פועלת [[ישיבה]] המשתייכת לזרם [[הציונות הדתית]], ומספר משפחות ישראליות מתגוררות סמוך אליה. כמו כן, פועלים במקום מספר כוללים, בהם שלוחת [[ישיבת מרכז הרב]].