שחיקה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25634111 של 182.232.194.189 (שיחה) לא נהוג להשתמש בתבנית "ש" בגוף הערכים |
מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''שחיקה''' היא מצב של [[תשישות רגשית|תשישות]] ארוכת-טווח ועניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]], אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, [[קשרים בין-אישיים]], תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של [[דחק|לחצים]] מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ולחץ (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|{{צ-מאמר|מחבר=Sarah J. Tracy|שם=Burnout|כתב עת=The International Encyclopedia of Organizational Communication|עמ=1–9|מו"ל=John Wiley & Sons, Inc.|שנת הוצאה=2017-03-08|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/9781118955567.wbieoc015}}}}.
בתחום הארגוני, שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=National Institute for Occupational Safety and Health|שם=Stress at work.|כתב עת=Publication no. 99-101|שנת הוצאה=1999-01-01|קישור=http://dx.doi.org/10.26616/nioshpub99101}}}}. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}.
{{מחלה |שם=שחיקה
|תמונה=
שורה 10 ⟵ 11:
|ICDO=
|OMIM=
|DSM-5=
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D002055}}
}}
== רקע ==
המושג שחיקה נרחב ונחקר עוד החל משנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. כיום, ההגדרה המקובלת ביותר לשחיקה היא ההמשגה של מסלאך ועמיתים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=.Maslach, C|שם=Burnout: The cost of caring.|מו"ל=Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.|שנת הוצאה=1982}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:1|{{צ-מאמר|מחבר=Christina Maslach, Susan E. Jackson|שם=The measurement of experienced burnout|כתב עת=Journal of Organizational Behavior|כרך=2|עמ=99–113|שנת הוצאה=1981-04|doi=10.1002/job.4030020205|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/job.4030020205}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Pines, Christina Maslach|שם=Combatting staff burn-out in a day care center: A case study|כתב עת=Child Care Quarterly|כרך=9|עמ=5–16|שנת הוצאה=1980-03|doi=10.1007/bf01555032|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf01555032}}}}, לפיה סינדרום השחיקה מורכב משלושה רכיבים:
שורה 33 ⟵ 30:
==== MBI: Maslach Burnout Inventory ====
הכלי המקובל ביותר, בו נעשה השימוש הנרחב ביותר למדידת שחיקה הוא ה-MBI: Maslach Burnout Inventory
==== JD-R: Job Demands-Resources ====
כלי המבוסס על המודל המכונה "דרישות-משאבים בעבודה" (Job demands-resources){{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:2}} אשר מציע כי דרישות בעבודה והיעדר משאבים מובילים לתשישות וחוסר מעורבות. מדד זה מורכב מ-11 פריטים המתארים תנאי עבודה, כאשר 5 פריטים מתייחסים לדרישות בעבודה, ו-6 מתייחסים למשאבים. נחקרים מתבקשים לדרג את מידת הסכמתם עם ההיגדים על גבי סקאלה שנעה בין 1–4. התשובות מקודדות כך שניקוד גבוה יותר מתייחס לדרישות גבוהות יותר וליותר משאבים בעבודה, בהתאמה.
== גורמים לשחיקה ==
שורה 82 ⟵ 79:
==לקריאה נוספת==
* [[איילה מלאך פיינס]], "שחיקה בעבודה: גורמים, תוצאות ודרכי התמודדות",
==קישורים חיצוניים==
* סטנלי רבין, [[בנימין מעוז]], יובל שורר, אנדרה מטלון, "מֵשיב הרוח: יצירתיות התלהבות ומניעת שחיקה במקצועות הרפואה", 2010, [[הוצאת רמות]]; מתוכו [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2535 שני פרקים באורך מלא], באתר "[[פסיכולוגיה עברית]]"
* {{TheMarker|אפרת נוימן|
* חנה שמרלינג, [http://web.archive.org/20030805032539/www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/shhika-2.htm שחיקה נפשית אצל מורים], אתר "דעת"
* {{TheMarker|רותי לוי|נשרפות מהר: כך שוחק שוק העבודה את הנשים הצעירות|1.5911062|29 במרץ 2018}}
| |||