הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 112 בתים ,  לפני שנה
עדכון הערה
מ (בוט החלפות: \1היעדר)
(עדכון הערה)
באחד המקרים קבע שאין מלהתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הורכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
 
השופט אלרון דחה בדעת רוב, דרישה לפרסום זהותם של מבצעי [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שבוצעו באזור [[יהודה ושומרון]], שבקשו ששמם לא יפורסם, בין היתר לאחר שאימץ את עמדת [[משרד החוץ]] שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100140.J16|סוג=עע"מ|עותר=יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם|משיב=המינהל האזרחי איו"ש|ניתן ב=16 במאי 2019, סעיף 35}}}}.
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-413802-00.html
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7254075}}.
 
השופט אלרון נקט בגישה זו אף באשר לשימוש בהריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\860\087\j04&fileName=17087860.J04&type=2 בג"ץ 8786/17 אבו אלרוב נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.11.2017)]}}.
משתמש אלמוני