ענבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 84.108.144.165 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dovole |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Amber.pendants.800pix.050203.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תליוני ענבר]]
'''עִנְבָּר''' הוא [[אבן חן]] הנוצרת מ[[התאבנות]] [[שרף]] [[עץ|עצים]] במעבה האדמה. היא שייכת לקבוצת אבני החן הנדירה יותר – אבנים ממקור [[ביולוגיה|ביולוגי]] (בדומה ל[[פנינים]]) ולא ממקור [[מינרל|מינרלי]].
מקורות הענבר הם [[מחצב]]ים, בעיקר באזור [[הים הבלטי]] או בצורתם השכיחה ביותר, לחוף נהר ה[[דנובה]], שם ידוע על מציאת הענבר כבר בימי קדם. מעריכים כי ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] נקרא הענבר "[[חשמל]]", וזאת על-סמך [[תרגום השבעים]], אשר תרגם את המילה "חשמל" בפסוק {{הדגשה|ומתוכה כעין החשמל מתוך האש|{{תנ"ך|יחזקאל|א|ד|קצר=כן}}}} ל-ήλεκτρον ([[אלקטרון]]).
חומרים מסוימים, למשל [[צמר]], נטענים ב[[מטען חשמלי]] כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, ועל פי השם היווני לענבר, "אלקטרון", כונתה התופעה החשמלית. כמו כן השם "ענבר" מתאר גון [[צבע]] [[צהוב]] או [[כתום]] נוטה ל[[זהב (צבע)|מוזהב]].
הענבר הוזכר כמקור אפשרי למציאת שאריות [[DNA]] של [[מינים נעלמים|חיות שנכחדו]], דוגמת [[דינוזאור]]ים, על ידי מיצויו מ[[דם]] החיה שנמצץ על ידי [[חרק]] שעקץ אותה, וזמן קצר אחר כך נלכד ב[[שרף]] צמיגי ונכלא באבן הענבר. על בסיס רעיון זה נכתבה עלילתו של הספר והסרט "[[פארק היורה]]" למרות שמאז התגלה שהרעיון לא נכון: הדם של החיה, שמכיל את ה-DNA שלה, צריך להישמר בתנאי קור, אך מכיוון שהיה לכוד בתוך הענבר מתחת לאדמה, ה-DNA לא נשמר.
[[הרמב"ם]] מזהה את הענבר כ[[כיפת הירדן]] שהוא אחד מסימני [[קטורת הסמים]] שהיו הכוהנים מקטירים פעמיים בכל יום בבית המקדש.
בדורנו ניתן לייצר גם ענבר מלאכותי. ואחת הדרכים לבדיקת הענבר היא הכנסתו למי מלח: ענבר אמיתי יצוף.
== ראו גם ==
| |||