ענבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.108.144.165 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dovole
הגהה, עריכה קלה
שורה 5:
מקורות הענבר הם [[מחצב]]ים, בעיקר באזור [[הים הבלטי]] או בצורתם השכיחה ביותר, לחוף נהר ה[[דנובה]], שם ידוע על מציאת הענבר כבר בימי קדם. מעריכים כי ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] נקרא הענבר "[[חשמל]]", וזאת על-סמך [[תרגום השבעים]], אשר תרגם את המילה "חשמל" בפסוק {{הדגשה|ומתוכה כעין החשמל מתוך האש|{{תנ"ך|יחזקאל|א|ד|קצר=כן}}}} ל-ήλεκτρον ([[אלקטרון]]).
 
חומרים מסוימים, למשל [[צמר]], נטענים ב[[מטען חשמלי]] כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, ועל פי השם היווני לענבר, "אלקטרון", כונתה התופעה החשמלית. כמו כן השם "ענבר" מתאר גון [[צבע]] [[צהוב]] או [[כתום]] נוטה ל[[זהב (צבע)|מוזהב]].
 
הענבר הוזכר כמקור אפשרי למציאת שאריות [[DNA]] של [[מינים נעלמים|חיות שנכחדו]], דוגמת [[דינוזאור]]ים, על ידי מיצויו מ[[דם]] החיה שנמצץ על ידי [[חרק]] שעקץ אותה, וזמן קצר אחר כך נלכד ב[[שרף]] צמיגי ונכלא באבן הענבר. על בסיס רעיון זה נכתבה עלילתו של הספר והסרט "[[פארק היורה]]", למרותאם שמאזכי מאז התגלה שהרעיון לא נכון: הדם של החיה, שמכיל את ה-DNA שלה, צריך להישמר בתנאי קור, אך מכיוון שהיה לכוד בתוך הענבר מתחת לאדמה, ה-DNA לא נשמר.
 
[[הרמב"ם]] מזהה את הענבר כ[[כיפת הירדן]], שהוא אחד מסימני [[קטורת הסמים]] שהיו הכוהנים מקטירים פעמיים בכל יום בבית המקדש.
 
בדורנו ניתן לייצר גם ענבר מלאכותי. ואחת הדרכים לבדיקת הענבר היא הכנסתו למי מלח: ענבר אמיתי יצוף.