אתיקה צבאית – הבדלי גרסאות

 

== מוסר המלחמה ==

 

הדי השמירה על מוסר המלחמה עולים כבר מן המקרא. בתורה לא מעט הוראות נורמטיביות שתכליתן לסייג את הפעולות המותרות גם בשעת מלחמה ולהבטיח שיישמר כבוד האדם גם בנסיבות קשות אלה. התורה מצווה על מלך ישראל שייטול עמו ספר תורה בשעה שהוא יוצא בראש העם למלחמה, ללמד שכל חוקיה, משפטיה ומצוותיה מחייבים אותו ואת עמו גם בעת מלחמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/260-2.htm|הכותב=אביעד הכהן|כותרת=משפט ומוסר בעת מלחמה|אתר=דעת|תאריך=}}</ref>. [[אוגוסטינוס]] (430-354), [[פילוסוף]] ו[[תאולוגיה|תיאולוג]] נוצרי [[אבות הכנסייה|מאבות הכנסייה]] הלטיניים הניח בספרו ''[[עיר האלוהים]]'' את הבסיס האתי לקבלת הצורך בפתרון סכסוכים לשם שמירת הסדר בכפיה ואפילו באלימות. הוא גם  הטיל כללי איפוק וזהירות: החייל הנוצרי נשלט על ידי איפוק בלחימה, יוצא למלחמה בצער, מכיר את האנושיות המשותפת לו וליריב ונמנע משנאה וטינה אישית. בתקופת [[ימי הביניים]], אף-על-פי שקוד ה[[אבירות]] היה הבסיס לאתיקה צבאית, פיתחו [[תומאס אקווינס]] (1274-1225) וחוקרים אחרים את המסגרת האינטלקטואלית לאתיקה צבאית ולרעיון '<nowiki/>''חוק העמים''': מושג שהפך ל[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]] הנהוג כיום<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.encyclopedia.com/science/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/military-ethics|הכותב=Thomson Gale|כותרת=Military Ethics|אתר=Encyclopedia of Science, Technology, and Ethics|תאריך=}}</ref>.

 

 

== טוהר הנשק ==