הר הבית – הבדלי גרסאות

בתור האתר המקודש ביותר בעולם על פי היהדות, [[הלכה|הלכות]] רבות עוסקות בעצם הכניסה אליו. על פי ההלכה על [[גוי]]ים, וכן על ישראלים ו[[כהנים]]יהודים [[טומאת מת|טמאי מת]], חל איסור כניסה לחלקים מהר הבית שבזמן בית המקדש היו מעבר ל'[[הסורג|סורג]]',. על יהודים שנטמאו ב'[[טומאות היוצאות מגוף האדם|טומאה היוצאת מגופומגופם]]', חל איסור כניסה לכל שטח הר הבית. לדעת רוב הפוסקים{{הערה|החריג בזה הוא ה[[רמבאברהם בן דוד מפושקירה|ראב"םד]] ב{{רמב"ם||בית הבחירה|ו|יד|ללא=שם}}שכתב ש"הנכנס עתה {{מונחון|שם|מקום המקדש}} אין בו כרת".}}, גם בעת חורבן המקדש נותרה קדושה במקום, ובעקבות זאת נוצר וויכוח הלכתי ואידאולוגי אודות אפשרות העלייה להר -. מחד עומדים אלו האוסרים על כניסת כל אדם לתחומי ההר, שמא יכנס למקום המקדש, או שמא ייכנס להר בהיותו טמא בטומאה היוצאת מן הגוף. ומאידך אלו שאינם רואים פסול בכניסת יהודים, תוך הקפדה על כללי הטהרה ומעבר רק באזורים מסוימים בהר, ורבים מהם אף רואים בדבר מצווה.

למעשה, לדעת חלק גדול מהפוסקים, ה[[הלכה]] היא שאיןאין להיכנס כיום להר הבית כלל,. והסיבותהסיבות המרכזיות לכך הן מחמת הצורך בהכנות מיוחדות כדי להיטהר מ[[טומאה וטהרה|טומאות היוצאות מגוף האדם]] טרם הכניסה להר, ומחמת הגבלת ההלכה את הכניסה ב[[טומאת מת]] למקום [[העזרה]], שיש שאינם יודעים בוודאות את מיקומה המדויק בשל [[זיהוי מקום המקדש|המחלוקת אודות מיקומו המדויק של הר הבית]] ההיסטורי ומקום העזרה. ומאחרמאחר ועונשו של הנכנס ב[[מזיד]] למקום העזרה בעת היותו טמא מת הוא [[כרת]], ורובו המוחלט של הציבור כיום טמא בטומאה זו, לאחר שבאו במגע עם קבר או האהילו עליו, או ששהו במבנה בו נמצא מת (והטהרה מטומאת מת מצריכה [[אפר פרה אדומה]] שאינו מצוי בימינו),. לכןמסיבות אלו הרבה יהודים שומרי המסורת נמנעים מכניסה להר הבית,. אמנם גם לדעתם, העולה להר הבית לא עבר על איסור הלכתי, וכל האיסור הוא מתוך חשש לכתחילה. ויש אוסרים גם מסיבות אמוניות.{{הערה|רבני ישיבת [[ישיבת הר המור|הר המור]], חוברת משיעוריו של [[צבי ישראל טאו|הרב צבי טאו]] - "ומקדשי תיראו".}}.

מאידך, דעת פוסקים רבים (שרובם נמנים עם הציבור [[דתיים לאומיים|הדתי-לאומי]], ומיעוטם עם הציבור [[יהדות חרדית|החרדי]]) היא שגם בזמן הזה ניתן ואף מצווה להיכנס להר הבית אחרי טבילה במקווה כדין, תוך זהירות מכניסה למספר מקומות שיש המזהים אותם עם העזרה, ובראשם [[כיפת הסלע]], שלדעת רובם הגדול של הפוסקים והחוקרים זהו מקום [[קודש הקודשים|קודש הקדשים]] ({{הערה|רבים נזהרים גם מכניסה ל[[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת נשים]]. וישיש שאף נזהרים מכניסה ל[[החיל|חיל]] המקיף את העזרה,. זאת, על אף שאיסור הכניסה לטמא מת לתחומים אלו הוא מדברי חכמים, ויש פוסקים הסוברים שמעת חורבן הבית אין איסור כניסה אליהם בטומאת מת כלל{{הערה|(שו"ת [[הרדב"ז]] חלק ב סימן תרצ"א.)}}). העלייה להר-הבית הנהוגה על ידי מיעוט הציבור מתבססת על פוסקים אלה.{{הערה|ב [http://www.srugim.co.il/207249-207249 גילוי דעת] שהתפרסם באב שנת התשע"ז, קראו עשרות רבנים מ[[הציונות הדתית]] לעליה להר הבית. בראשם [[דב ליאור|הרב דב ליאור]], שאף [https://www.yeshiva.org.il/ask/27265 נימק את דבריו] להיתר העלייה להר הבית נגד העמדה הרווחת בקרב הרבנים. בנוסף לכך, פרסם הרב [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]] [http://revivim.yhb.org.il/2014/11/20/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AAמצוות-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%AAירושת-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5הארץ-%D7%91%D7%94%D7%A8בהר-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AAהבית/ טור] בעיתון [[בשבע]] בו הוא מעודד את העלייה להר הבית. נימוקי היתר העלייה להר הבית מבלי לחשוש לכניסה לתחום האסור באיסור כרת לטמאי מתים, התבארו במספר במות תורניות. ראו באתר [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=268&ArticleID=269 מכון צומת], באתר [http://yhb.org.il/?p=7068 ישיבת הר ברכה], [http://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9Dעושים-%D7%A1%D7%93%D7%A8סדר-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AAבשיטות-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8מותר-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AAלעלות-%D7%9C%D7%94%D7%A8להר-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AAהבית/ ועוד].}}. בפועל, מספר היהודים העולים להר הבית עולה בהתמדה מדי שנה. כך, למשל, בשנת 2017 תועדה עליית 25,628 יהודים, לעומת 14,626 בשנת 2016. גידול של כ-75%.{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/362712 על פי נתוני ארגון 'ייראה'].}}.