פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 23,254 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
שוחזר מעריכות של 109.253.172.126 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti
{{פירוש נוסף|נוכחי=הכרזת העצמאות של מדינת ישראל}}
{{חלונית
|כותרת =<big>הכרזת העצמאות מפי בן-גוריון</big>{{ש}}הקלטה
|רוחב=260px
|ניקוד=
|שמאל=כן
|רקע=
|תוכן=
[[קובץ:Israeli Declaration of Independence.ogg]]}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של [[בנימין זאב הרצל]], מייסד ה[[ציונות]] המודרנית]]
[[קובץ:Israel -Independence May 14, 1948.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קהל חגיגי מתאסף ליד [[בית דיזנגוף|מוזיאון תל אביב]] (בית דיזנגוף), שב[[שדרות רוטשילד]] 16, בעת הכרזת העצמאות]]
[[קובץ:Invitation to Israel's declaration of independence.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הזמנה להכרזת העצמאות:{{ש}}
המזמינים: פעם 'מועצת העם' ופעם 'מנהלת העם'{{ש}}
{{ציטוטון|הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.{{ש}}בכבוד רב, המזכירות.{{ש}}ההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים}}
]]
'''[[הכרזת עצמאות|הכרזת העצמאות]] של [[מדינת ישראל]]''' התקיימה ב[[יום שישי]], [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]] בעיר [[תל אביב]], ב[[בית דיזנגוף]] שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת [[מנהלת העם]] כשמונה שעות לפני סיום [[המנדט הבריטי]] בהתאם ל[[החלטת החלוקה]] של [[עצרת האו"ם]] מ[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]], הכריז יושב ראש מנהלת העם [[דוד בן-גוריון]] על הקמת מדינת ישראל ונחתמה '''[[מגילת העצמאות]]'''. מאז [[חגי ישראל ומועדיו|חוגגת]] מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את [[יום העצמאות]].
 
== האירועים שקדמו להכרזה ==
הנהגת [[היישוב|היישוב היהודי בארץ ישראל]] ידעה שעם סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות [[ארצות ערב|ערב]] הסדירים לארץ כדי למנוע את יישום [[תוכנית החלוקה]] של [[עצרת האו"ם]]. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה האמריקאי]], [[ג'ורג' מרשל]], ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה [[מנהלת העם]], בישיבה שהחלה ב-[[12 במאי]] [[1948]] והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, להכריז על הקמת המדינה.
 
לדעתם של היסטוריונים רבים, המסתמכים על ספרו של מזכיר [[הממשלה הזמנית]], [[זאב שרף]],{{הערה|1=זאב שרף, '''שלושה ימים''', תל אביב: עם עובד, 1959.}} ההחלטה להכריז על הקמת המדינה התקבלה בהצבעה צמודה ובעקבות לחצו של [[דוד בן-גוריון]]:
* בעד (6): [[דוד בן-גוריון]] ([[מפא"י]]), [[משה שרת]] (מפא"י), [[אהרון ציזלינג]] ([[מפ"ם]]), [[מרדכי בנטוב]] (מפ"ם), [[חיים משה שפירא|משה שפירא]] ([[הפועל המזרחי]]), [[פרץ ברנשטיין]] ([[הציונים הכלליים]]).
* נגד (4): [[אליעזר קפלן]] (מפא"י), [[דוד רמז]] (מפא"י), [[פנחס רוזן]] ([[עלייה חדשה]]), [[בכור שלום שטרית]] ([[ספרדים ועדות המזרח]]).
* נעדרים (3): הרב [[יהודה לייב פישמן מימון|יהודה ליב הכהן פישמן]] (המזרחי) ו[[יצחק גרינבוים]] (הציונים הכלליים), שהיו מרותקים ל[[ירושלים במלחמת העצמאות|ירושלים במצור]], והרב [[יצחק מאיר לוין]] ([[אגודת ישראל]]) ששהה בארצות הברית.
חוקרים כדוגמת [[מרדכי נאור]] ו[[יגאל עילם]] טוענים כי ההצבעה במנהלת העם לא הייתה על הכרזת המדינה אלא בנושא אחר – האם לקבוע מראש את [[גבולות מדינת ישראל|גבולותיה]].{{הערה|1={{הארץ|מרדכי נאור|יום רביעי הגדול|1.1102622}}.}}
בן-גוריון התנגד לכלול בהכרזת העצמאות את גבולות המדינה ודעתו נתקבלה בהצבעה על חודו של קול, ברוב של חמישה נגד ארבעה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ד, עמ' 741–742.}}
 
===בחירת השם למדינה===
[[מגילת העצמאות]] קובעת כי שמה של המדינה הוא "'''ישראל'''" או "'''מדינת ישראל'''". שם זה מופיע ב[[תנ"ך]] למעלה מאלפיים פעמים, תחילה כשמו החדש של [[יעקב אבינו]].
 
שמה של המדינה נקבע סמוך להקמתה על-פי הצעתו של [[דוד בן-גוריון]].{{הערה|מי שטבע (ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8131 מאמרו] של [[אליהו הכהן]]) את המונח ''''מדינת ישראל'''' והמציאו מעיקרו, היה הסופר [[יצחק פרנהוף|איצי יצחק פרנהוף]], בן [[בוצ'אץ']]. פרנהוף פרסם בשנת 1896, ב[[עברית]], את ה[[אוטופיה]] "[http://buchach.org/Buczacz/shaashuim.htm שני דמיונות]" (במסגרת חוברת ב' שנכרכה בכותר "ספרי שעשועים", בעריכת פרנהוף). באוטופיה התכתב פרנהוף עם "[[מדינת היהודים]]" של [[תיאודור הרצל|הרצל]], שראתה אור קודם לכן באותה השנה, ותרגם את המונח Judenstaat, שעד אז וגם לאחר מכן ניתרגם ל-"מדינת היהודים", ל-"'''מדינת ישראל'''". כן חזה שה[[דגל עברי|דגל]] הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם [[מגן דוד]]", שפתה עברית, [[המנון|המנונה]] יהיה "[[התקווה]]", ושיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך "התקווה". את המיניסטרים במדינת-ישראל לעתיד לבוא כינה "[[שר]]ים". סוגיית [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtWin.jhtml?itemNo=711227&contrassID=2 'מי היה ראשון שהציע ברבים את המונח 'מדינת ישראל'] לקראת הכרזת העצמאות, ובכלל, המציאו מעיקרו, המשיכה לידון בשנים שלאחר מכן בה בעת ש[[נחשון בן עמינדב|נחשוניותו]] של פרנהוף כמעט (ראו {{דבר||מאמרו|1957/05/05|00501}} של [[גצל קרסל]]) ונשתכחה.}} בין השמות שנדחו ניתן למנות את "[[ציון (כינוי לירושלים)|ציון]]", "[[ארץ ישראל]]", "[[ממלכת יהודה|יהודה]]" ו"עֵבֶר". השם מייצג את אופיה ה[[יהודי]] של המדינה, בלי ליצור בעיות קשות לזהותם של אזרחים [[גוי|לא-יהודים]], ובלי להתחייב לאידאולוגיה או למציאות פוליטית מסוימת.
 
השם "יהודה" נפסל כדי לשמר הבחנה בין "יהודי" שהוא בן ל[[העם היהודי|עם היהודי]] או ל[[יהדות|דת היהודית]], לבין מי שמחזיק ב[[אזרחות]] ישראלית. כמו כן, השם "יהודה" הוא שמו של [[יהודה (חבל ארץ)|חבל ארץ בארץ ישראל]] שרובו לא היה בשלטון ישראלי עם [[הקמת המדינה]]. השם "ציון" נפסל כיוון שהוא מטשטש את ההבחנה בין "ציוני" – מי שדוגל בעקרונות התנועה ה[[ציונות|ציונית]] – לבין מי שמחזיק באזרחות ישראלית, וגם על פי ה[[תנ"ך]], "ציון" הוא שמה השני של העיר [[ירושלים]]. השם "ארץ ישראל" נפסל כדי לשמור על הבחנה בין שטח המדינה לבין האזור הגאוגרפי המכונה ארץ ישראל. אף על פי כן, גם בשם "ישראל" ישנה אפשרות של ערבוב מושגים; באשר "עם ישראל" הוא כינוי מקובל לעם היהודי בעברית וגם בכמה שפות אחרות. ישראל, על פי התנ"ך ({{תנ"ך|בראשית|לב|כט|קצר=כן}}), הוא שמו האחר של [[יעקב אבינו|יעקב]], ששנים עשר בניו הם אבות כל [[שבטי ישראל]]. השם ישראל מופיע על [[אסטלת ישראל|אסטלה מצרית]] מימי [[פרעה מרנפתח]] ([[המאה ה-13 לפנה"ס|1230 לפנה"ס]] בקירוב), ושם הוא מתייחס ל[[עם]] כלשהו שישב בארץ [[כנען]]. השם "עֵבֶר" הוצע על פי ספר [[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|י|כד|כה|קצר=כן}}), שם הוא מוזכר כשמו של [[עבר (דמות מקראית)|אחד מצאצאיו של שם בן נח]], וכיוון שממנו אפשר לגזור את ה[[תואר השם|תואר]] "עברי". כמו כן, השפה העברית מכונה לפעמים "שפת עֵבֶר". השם "עבר" נדחה מחשש שהוא אינו די ברור, וכיוון שהוא היה מזוהה במידה מסוימת עם [[תנועת הכנעניות]], שהתנכרה לגולה ולזהות היהודיים לטובת יצירת זהות עברית מקומית.
 
המונח "[[מדינה]]" הועדף על פני מונחים אחרים כגון "[[רפובליקה]]", כדי לדבוק במונח עברי וכדי להימנע ככל האפשר מהתחייבות לשיטה פוליטית מסוימת.{{הערה|[[רוביק רוזנטל]] [https://blog.ravmilim.co.il/2015/12/10/דר-רוביק-רוזנטל-הרפובליקה-המרוממת-וה/ הרפובליקה המרוממת והדמוקרטיה העממית], בלוג השפה העברית של [http://www.ravmilim.co.il/ מילון רב-מילים], 10 בדצמבר 2015}} כמו כן, השימוש במונח "מדינת ישראל" רומז לספרו של [[הרצל]] "[[מדינת היהודים]]", הנחשב במידה רבה לחיבור המבשר את הקמת מדינת ישראל.
 
== טקס ההכרזה ==
ההכרזה התקיימה בישיבת [[מועצת העם]] באולם [[מוזיאון תל אביב]], שבאותה עת שכן ב[[בית דיזנגוף]]. תאריך פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בתאריך [[15 במאי]] ([[ו' באייר]]), אך מתוך רצון להימנע מ[[חילול שבת]], הוחלט להקדים את הטקס ליום שישי 14 במאי (ה' באייר) בשעה 16:00, כמה שעות לפני כניסת השבת.
מקום ההכרזה נשמר בסוד. למוזיאון הובאו רהיטים, דגלים ותמונת דיוקן של הרצל. ציורים ומוצגים שעמדו באולם המרכזי, הועברו לאולמות אחרים. במקום הציורים שהוסרו, נתלו תמונות בעלות משמעות סמלית, שביטאו את גורל העם היהודי, ובהן: ה"פרעות" של מינקובסקי, ה"גלות" של ש. הירשנברג ו"היהודי המחזיק בספר־תורה" של [[מארק שאגאל]]. בשעה 13:00 אישרה מועצת העם את נוסח ההכרזה, לאחר ששילבה בין החירויות שנקבעו בו גם את חופש הלשון. הנוסח הודפס ושוכפל. למרות סודיותו של המקום שנבחר, כאשר הגיע בן-גוריון למדרגות המוזיאון, חיכה לו ברחוב קהל רב, עיתונאים וצלמים. בן-גוריון ירד ממכוניתו והחזיר הצדעה לשוטר שעמד בכניסה. חברי מנהלת העם ישבו לאורך שולחן שעמד על במה קטנה. מול השולחן, ישבו חברי מועצת העם על כיסאות שסודרו בשורות ניצבות אליו, גם הם על במה מוגבהת. שניים מחברי מנהלת העם ועשרה מחברי מועצת העם נעדרו: רובם נותרו בירושלים הנצורה ומיעוטם היה בחוץ לארץ. מטוס "פייפר" שוגר לירושלים להביא את [[יצחק גרינבוים]], אולם שב לתל אביב בשל קלקול במנוע. המוזמנים ישבו באולם בחצי גורן: רבנים, זקני היישוב, חברי הוועד הפועל הציוני, ראשי המפלגות, חברי מפקדת "[[ההגנה]]", ראשי עיריות, סופרים עורכי עיתונים ואמנים. האולם הואר על ידי מנורות נחושת תלויות מהתקרה. בשעה 16:00 הלם בן-גוריון בפטיש על השולחן, הנוכחים נעמדו והחלו בשירה ספונטנית של "[[התקווה]]". לאחר מכן קרא בן-גוריון את הכרזת העצמאות מתוך שני דפים מודפסים. ההכרזה שודרה ברדיו בכל רחבי הארץ. לאחר שהכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, קם הקהל על רגליו ופרץ במחיאות כפיים.{{הערה|שם=בר-זוהר 747|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ד, עמ' 747–750.}}
טקס ההכרזה [[הקלטת טקס הכרזת העצמאות|הוקלט]] במלואו, הוסרט בחלקו על ידי [[נתן אקסלרוד]] ואף הועבר ב[[שידור חי]] על ידי "[[קול ישראל]]".
 
מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים ש[[קיבוץ גלויות|תקבץ את היהודים מהגלויות]] ותתייחס לכל תושביה ב[[שוויון]] ללא הבדל [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]].
בתום ההכרזה בירך הרב [[יהודה לייב פישמן מימון]] "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו]]" וגל שמחה פרץ באולם ובקרב הקהל שצבא על דלתותיו.{{הערה|[[אניטה שפירא]], '''בן-גוריון: דמותו של מנהיג''', עמ' 135.}} בן-גוריון קרא את מנשר מועצת המדינה הזמנית, שכלל בין היתר צו שביטל את [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]].{{הערה|שם=בר-זוהר 747}}
 
מאחר שהאמן שהופקד על כתיבת ההכרזה על המגילה, לא הספיק להשלים את המלאכה, חברי מועצת העם חתמו על פיסה של מגילת קלף שרק מאוחר יותר חוברה אליה מגילת העצמאות בשלמותה. בן-גוריון היה ראשון החותמים, ואחריו חברי המועצה לפי סדר האלף-בית. רווחים פנויים הושארו עבור חברי המועצה שנעדרו. אחרון החותמים היה [[משה שרת]].{{הערה|שם=בר-זוהר 747}}
על מגילת העצמאות חתמו האישים הבאים:
{{טורים|מספר=4|תוכן=
* '''[[דוד בן-גוריון]]'''
* '''[[דניאל אוסטר]]'''
* '''[[מרדכי בנטוב]]'''
* '''[[יצחק בן-צבי]]'''
* '''[[אליהו ברלין]]'''
* '''[[פרץ ברנשטיין]]
* '''[[זאב גולד]]'''
* '''[[מאיר גרבובסקי]]'''
* '''[[יצחק גרינבוים]]'''
* '''[[אברהם גרנובסקי]]'''
* '''[[זרח ורהפטיג]]'''
* '''[[הרצל רוזנבלום]]
* '''[[רחל כהן-כגן]]'''
* '''[[קלמן כהנא]]'''
* '''[[סעדיה כובשי]]'''
* '''[[יצחק מאיר לוין]]'''
* '''[[מאיר דוד לוינשטיין]]'''
* '''[[צבי לוריא]]'''
* '''[[גולדה מאיר]]
* '''[[נחום ניר-רפאלקס]]'''
* '''[[אהרן ציזלינג]]'''
* '''[[משה קול]]'''
* '''[[אליעזר קפלן]]
* '''[[אברהם קצנלסון]]'''
* '''[[פנחס רוזן]]'''
* '''[[דוד רמז]]'''
* '''[[ברל רפטור]]'''
* '''[[מרדכי שטנר]]'''
* '''[[בן-ציון שטרנברג]]'''
* '''[[בכור-שלום שיטרית]]
* '''[[חיים משה שפירא]]
* '''[[משה שרת]]
* '''[[צבי סגל]]'''
* '''[[יהודה ליב הכהן פישמן]]'''
* '''[[דוד צבי פנקס]]'''
* '''[[אליהו דובקין]]'''
* '''[[מאיר וילנר]]'''
}}
באולם שבקומה השנייה ישבה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. המנצח קיבל הוראה לנגן את "[[התקווה]]" והצלילים נשמעו באולם המוזיאון מבעד לתקרה. 37 דקות לאחר שנכנס לאולם, שוב הכה בן-גוריון בפטיש על השולחן והפעם קרא: "קמה מדינת ישראל! תמה הישיבה הזאת".{{הערה|שם=בר-זוהר 747}}
[[קובץ:Israel ind mus.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית דיזנגוף (2007), ובו אולם ההכרזה, כחלק ממוזיאון [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]]]]
[[קובץ:Israel ind hall.JPG|ממוזער|שמאל|250px|אולם ההכרזה (2007). במקור, צבע הווילון מאחור והמפה על השולחן היה תכלת]]
[[קובץ:הנציב העליון אלן קנינגהם עוזב את ארץ ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנציב העליון|הנציב העליון הבריטי]] [[אלן גורדון קנינגהם]] עוזב בסירה את ארץ ישראל, 14 במאי 1948]]
לאחר ההכרזה הועבר עותק מגילת העצמאות על ידי עוזרו של מזכיר הממשלה, [[שלמה קדר]], לכספת בנק א.פ.ק ברחוב הרצל בתל אביב.
 
באותו מעמד, הסבה מועצת העם בת 37 החברים את שמה ל"[[מועצת המדינה הזמנית]]", והפכה ל[[רשות מחוקקת|גוף המחוקק]] של המדינה החדשה. [[מנהלת העם]] נקבעה כ[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]]. דוד בן-גוריון, שהיה אז יושב ראש הנהלת [[הסוכנות היהודית]] ויושב ראש מנהלת העם, נבחר לראש הממשלה הזמנית.
 
אחת עשרה דקות לאחר תום המנדט, ב-15 במאי בשעה 00:11 שעון ישראל, 18:11 שעון וושינגטון, [[הכרה דיפלומטית|הכיר]] [[נשיא ארצות הברית]] [[הארי טרומן]] בישראל (הכרה [[דה פקטו]]);{{הערה|[http://jcpa.org/article/president-truman’s-decision-to-recognize-israel/ President Truman’s Decision to Recognize Israel] באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]}} שלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם מעצמת-העל האחרת, [[ברית המועצות]] (הכרה [[דה יורה]]). למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש [[מדינות ערב]] לישראל, והחל [[מלחמת העצמאות#הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב|השלב השני של מלחמת העצמאות]].
 
== ראו גם ==
* [[הקלטת טקס הכרזת העצמאות]]
 
== לקריאה נוספת ==
* [[זאב שרף]], '''שלושה ימים''', תל אביב: [[עם עובד]], 1959.
* [[פנחס יורמן]], '''32 דקות ראשונות''', רמת גן: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1978.{{הערה|ביקורת: {{דבר|חיים איזק|קריאות ביניים: מחיקה|1978/05/04|00703}}; ותגובת יורמן, ותגובתו של איזק: {{דבר||מכתבים למערכת: תקלות וזוטות|1978/05/09|01604}}.}} (תיאור מעמד הכרזת המדינה) (ראה אור באותה שנה בתרגום לאנגלית) (נדפס שוב בקובץ "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" בעריכת יעל חבר, לצד המאמר "ההכרזה ויישומה" מאת עמנואל גוטמן, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט – מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, תשנ"ט 1999)
* [[מרדכי נאור]], '''יום שישי הגדול – הדרמה המופלאה של הקמת המדינה''', הוצאת [[ספריית יהודה דקל]], [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]] ובית העצמאות, 2014
* אורי זילברשייד, '''שוויון חברתי? לא בחוקתנו''', [[הוצאת שוקן]], 2015, פרק ג – הכרזת העצמאות: ניצחון תפיסת הדמוקרטיה הבורגנית, עמ' 79–132.
{{-}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Declaration of State of Israel|שם ויקישיתוף=הכרזת המדינה|ויקיטקסט=מגילת העצמאות של מדינת ישראל}}
* [http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm הקלטת ההכרזה ועותק ממגילת העצמאות] באתר [[הכנסת]]
* {{ynet|הרצל רוזנבלום|כך חתמתי על מגילת העצמאות|3334182|8 במאי 2008}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=8iS6oj-glRM הסרט '''בא היום'''], הסוקר את הכרזת העצמאות, באתר [[יוטיוב]], מתוך [[ארכיון שפילברג]]
* {{דבר|פנחס יורמן|מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה|1953/04/17|01800}}
* {{אקסלרוד|gYc74vX2C64|הכרזת המדינה, 1948}}
* {{הארץ|עופר אדרת|מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה|1.2522105|25 בדצמבר 2014}}
* {{עונג שבת|[[מרדכי נאור]]|עוללות מטקס הכרזת העצמאות|2015/04|23}}
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law12/er-001.pdf הפרסום הרשמי של הכרזת העצמאות], ב[[רשומות|עִתון רשמי]] מס' 1, באתר "[[נבו הוצאה לאור|נבו]]"
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
{{ציונות}}
{{תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים ישראל-ערב}}
 
[[קטגוריה:הכרזות עצמאות|ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ציונות: היסטוריה]]
[[קטגוריה:יום העצמאות]]
[[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-ערבי]]
[[קטגוריה:1948 בישראל]]