כנסיית הגואל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 10:
במתחם המוריסטן, בנוסף לבית החולים הגדול, שכנו שתי כנסיות - [[כנסיית סנטה מריה לטינה]] ו[[כנסיית סנטה מריה הגדולה]] (מז'ורה). הקטנה מבין השתיים, סנטה מריה לטינה, הוקמה ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] מתרומות של סוחרים מהעיר [[אמאלפי]] שבאיטליה. היא נבנתה, ככל הנראה, בפיקוחו של [[גרארדוס]] (או ג'רארד) המבורך, מי שמאוחר יותר היה המייסד של המסדר ההוספיטלרי. כנסיית הגואל בנויה על שרידי כנסייה זו, וחלקים מהבניין המקורי של הכנסייה שולבו במבנה הכנסייה החדש. השרידים של הכנסייה מהתקופה הצלבנית בולטים בעיקר בכניסה הצפונית (החסומה, בדרך כלל) לכנסייה (מול [[כנסיית אלכסנדר נבסקי]]). העיטורים משער הכנסייה הצלבנית מתארים את [[חודשי השנה]] על פי פעולות [[חקלאות|חקלאיות]]. בוני כנסיית הגואל לא נקטו בפעולות [[שימור מבנים|שימור]] מדעיות, כאשר שילבו את השער העתיק לתוך מבנה הכנסייה החדשה, וכתוצאה מכך יש להיעזר בצילומים עתיקים (כדוגמת זו של [[פליקס בונפיס]] המוצגת כאן) כדי לזהות מה חדש ומה עתיק.
הכנסייה נבנתה בין השנים [[1893]]–[[1898]]. [[אבן פינה|אבן הפינה]] שלה הונחה על ידי [[יורש עצר|יורש העצר]] ה[[פרוסיה|פרוסי]] [[פרידריך השלישי, קיסר גרמניה|פרידריך השלישי]], כחלק מביקורו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לרגל השתתפותו בחנוכת [[תעלת סואץ]]. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי ה[[סולטאן]] ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]]. הכנסייה נחנכה ב-[[31 באוקטובר]] [[1898]] ב[[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורם של הקיסר הגרמני]] [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]], בנו וילהלם, ואשתו הקיסרית [[אוגוסטה ויקטוריה, קיסרית גרמניה ומלכת פרוסיה|אוגוסטה ויקטוריה]] ב[[ארץ ישראל]]. על אחד מקירות אולם התפילה תלוי שלט בשפה ה[[גרמנית]] המספר על [[חנוכת הבית]] והקמתו.
בצמוד למבנה הכנסייה נמצאת [[אכסניה]] לותרנית ובה משולב שריד אחר מהתקופה הצלבנית: "[[קלויסטר]]" - חצר מוקפת עמודים אשר היוותה חלק מבניין סמוך לכנסיית סנטה מריה לטינה. באחד הפתחים המובילים לקלויסטר, משני עבריו, שרועים שני אריות המהווים בסיסים לעמודים. ככל הנראה אחד משני האריות הללו הוא צלבני במקורו, ונמצא בעת בניית כנסיית הגואל.
| |||