== יצירתה ==
קלרה שומאן הבליטה את כישוריה בביצוע, והצניעה את כישורי ההלחנה, ולמעשה חדלה להלחין בגיל 36. [[התרבות הגרמנית]] שספגה לא ראתה בעין יפה אישה שהיא גם יוצרת, ועל פי עדותה אין היא יכולה להיות יוצאת דופן. היא העדיפה להשאיר את היצירתיות לשני האישים הבולטים בחייה – בעלה רוברט וידידה [[יוהנס ברהמס|ברהמס]], יוצרים גאונים שאינם יכולים לשאת יוצר נוסף לצדם.
כחלק מהחינוך המוזיקלי הרחב שקיבלה מאביה, קלרה למדה להלחין, וכתבה יצירות רבות כבר בילדותה. היא כתבה ש״ההלחנה מסבה לי עונג רב... אין דבר שעולה על אושר היצירה, ולו רק מפני שבאמצעותה אפשר לזכות בשעות של שכחה־עצמית, כאשר חיים בתוך עולם של צליל.״ בגיל 14 כתבה קונצ׳רטו לפסנתר, עם עזרה מסוימת מרוברט שומאן, ובגיל 16 ביצעה אותו בהיכל ה[[גוונדהאוס]] שבלייפציג, תחת שרביטו של מנדלסון.
אולם, כשהתבגרה, חובותיה האחרות של קלרה מילאו את חייה, והיא לא מצאה די זמן כדי להלחין. היא כתבה: ״פעם האמנתי שניחנתי בכישרון יצירתי, אך ויתרתי על הרעיון הזה; אסור לאישה לחשוק בהלחנה - עוד לא הייתה אחת שהייתה מסוגלת לכך. האם עלי לצפות שאני אהיה האחת?״ רוברט שומאן ביטא אף הוא את דאגתו מההשפעה של מחויבותיה של קלרה על יצירתה:<blockquote>קלרה הלחינה סדרה של יצירות קטנות, שמראות פקחות מוזיקלית ועדינה שכמותה היא לא הראתה לפנים. אולם, הולדת ילדים, ובעל שחי תמיד בעולם הדמיון, הם דברים שלא הולכים יד ביד עם הלחנה. היא לא יכולה לעסוק בכך בקביעות, ולעתים קרובות אני טרוד במחשבה על הרעיונות העמוקים שאובדים משום שהיא אינה יכולה לפתחם.</blockquote>[[התרבות הגרמנית]] שספגה לא ראתה בעין יפה אישה שהיא גם יוצרת. קלרה הבליטה את כישוריה בביצוע, אך הצניעה את כישורי הלחנתה, והספק יצירתה פחת באופן משמעותי בגיל 36. בשלבים מאוחרים יותר בחייה השלימה יצירות מועטות בלבד, והן: Vorspiele, משנת 1895, וקדנצות שכתבה על שני קונצ׳רטי מאת מוצארט ובטהובן. למרות זאת, הותירה אחריה יצירות שזכו להכרה בינלאומית, מהקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור, אופ. 7, ועד [[שלישיית פסנתר (קלרה שומאן)|שלישיית הפסנתר, אופ. 17]]. מכלול יצירתה כוללהמקיפה כוללת גם קטעי פסנתר, שירים, קטעי מקהלה ושלוש ו[[רומנסה (מוזיקה)|רומנסות]] לכינור ופסנתר. את הרומנסות כתבה ב-[[1853]], בהשראת יום ההולדת של בעלה רוברט, והקדישה אותןאותו לידידה [[יוזף יואכים]]. יואכיםשניגן ניגןאותו אותןבהופעה בפנילפני [[גאורג החמישי, מלך הנובר]], אשר כינה אותן ״אושר שמימי מופלא.״ כיום, העניין ביצירתה הולך וגובר, ויצירותיה מבוצעות ומוקלטות יותר מבעבר.
קלרהיש הייתה העורכת המרכזית של יצירותיו של בעלה עבור המו״ל [[ברייטקופף והרטל]], ובעבודה זו נעזרה בברהמס. ישכאלה הטוענים כי כמה מיצירותיו של רוברט שומאן נכתבו על ידה או לפחות בהשראתה ובתרומתה המכריעה ביצירה.{{מקור}} למרות זאת העדיפה לחיות בצילו ולהפיץ את המוזיקה שלו.
כמבצעת, נודעה קלרה בווירטואוזיות ובפרשנויותיה המבריקות ליצירות בעלה ומלחינים נוספים. שיתוף הפעולה שלה עם [[יוהנס ברהמס|ברהמס]] הוליד את הביצוע המפורסם שלהם לסונטה לשני פסנתרים – עיבוד לחמישיית הפסנתר בפה-מינור, שכתב וערך ברהמס בכמה גרסאות.
|