הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת טרויה"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
שלימן החל את מפעלו בגבעת היסרליק, באסיה הקטנה, ליד מיצר ה[[דרדנלים]], אשר לפי המסורת היה המקום שבו שכנה טרויה. החפירות של שלימן אישרו את ההשערה, שהיה קיים במקום יישוב בתקופת הברונזה. אך נתברר, כי באתר זה התקיימו, בזה אחר זה, לא פחות מתשעה יישובים, אשר חלקם נהרסו על ידי רעידות אדמה, חלקם על ידי שריפה וחלקם אולי על ידי כיבוש.{{הערה|1=תולדות יוון הקלאסית, ירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ה, עמ' 51}}
 
בסך הכל, אפשר לומר שנמצאו שם שלבים מקבילים להתפתחות שהייתה ביוון באותה תקופה. על העיר עברו תהפוכות שונות, תקופות של פריחה ועושר רב, ותקופות של ירידה וצמצום. השכבה שזוהתה כמתאימה למלחמה המתוארת אצל הומרוס היא זאת המכונה Troy VIII, A. שכבה זאת אינה מייצגת את העיר הגדולה ביותר שצמחה במקום, אף לא את היישוב האחרון שהיה שם. אך היא הייתה מבצר חזק, שנהרס בבירור על ידי שריפה בזמן מסוים סביב שנת 18001200 לפנה"ס, דבר המקורב לתאריכים שנקבעו לעלילה המתוארת בשירת הומרוס. מצד אחר, שכבה אחרת של שרידי העיר אינה יכולה לבוא בחשבון לקשרים עם העולם האכאי-מיקני. גם ממצאי החפירות בטרויה וביוון של הרבע האחרונה במאה ה-20 - שאמנם עוררו תקוות כי נמצאו עדויות על מהימנות תיאורי הומרוס - התבדו. השרידים של טרויה הם עלובים בהשוואה לעיר המפוארת, אשר אליבא דהומרוס האכאים באו לכבוש.{{הערה|1=תולדות יוון הקלאסית, ירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ה, עמ' 52}}
 
הדעה המקובלת בימינו על רוב החוקרים היא, כי יש בדברי הומרוס הד למאורעות שקרו בסוף התקופה המיקנית, ממש ערב נפילתה של תרבות זו. המסורת הועברה בעל פה, במשך תקופה ארוכה, שנמשכה יותר מ-1,000 שנה, ועל כן טבעי הדבר, שהיא השתנתה הרבה: נכנסו לתוכה פרטים מרובים מכל תקופות ההתהוות של היצירות, ואין אפשרות לקבוע אם פרט כלשהו שייך לתקופה המיקנית. מיעוטם של החוקרים גורסים, לעומת זאת, שהמסורת היא מעיקרה אגדה ושאין ללמוד ממנה דבר בעל משמעות היסטורית.{{הערה|1=תולדות יוון הקלאסית, ירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ה, עמ' 52-53}}
משתמש אלמוני