מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←זירה ימית: תיקון |
|||
שורה 221:
ב-[[8 בדצמבר]] [[1914]] התנהל [[קרב איי פוקלנד]], שבו טיבע הצי הבריטי את השייטת של האדמירל שפיי. הצי הבריטי הטיל מצור ימי על "מעצמות המרכז", ואבטח הובלת גייסות ואספקה לממלכה המאוחדת. ניסיון גרמני לפרוץ את ה[[מצור]] הביא להתנגשות בולטת אחת בין ה[[צי (יחידה בחיל ים)|צי]]ים – [[קרב יוטלנד]] (1916). בקרב הזה הצליחו הגרמנים להטביע 14 ספינות אנגליות במחיר 11 ספינות גרמניות, אך המטרה – פריצת המצור הימי על גרמניה לא הושגה. היו אי אלו התנגשויות ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] בין כמה סיירות, אך זה היה נדיר.
במלחמה זו הופיעה לראשונה ה[[צוללת]] כנשק מבצעי, שיכול להכריע את גורל המערכה. מבחינת הממלכה המאוחדת היווה השימוש הגרמני בצוללות (נקראו אז [[U-boot]] מהמילה הגרמנית "Unterseeboote") התפתחות דרמטית ביותר. הצוללות שהופעלו תחילה נגד ספינות מלחמה, הופעלו, החל מפברואר [[1915]], כנגד אוניות סוחר של "מדינות ההסכמה". עד סוף 1915 טובעו כ-260 אוניות סוחר. הטבעתה של [[אוניית נוסעים|אוניית הנוסעים]] [[לוסיטניה (אונייה)|לוסיטניה]], ב-[[7 במאי]] 1915, שבה נספו 1,201 מנוסעי האונייה (מהם 128 אמריקאים), עוררה זעם בארצות הברית, ובעקבותיו הבטיחה גרמניה להגביל את פעולת צוללותיה, כך שהן יעלו על פני הים לפני שהן תוקפות, כדי למנוע תקיפה מוטעית של אוניית נוסעים.
בסוף שנת [[1916]] חיפשה גרמניה דרך להיחלץ מהקיפאון שיצרה [[מלחמת החפירות]] בחזית המערבית. הפתרון נמצא בדמות לוחמת [[צוללת|צוללות]] בלתי מוגבלת, לוחמה שבה יוטבעו כל ספינות הסוחר שיימצאו בים. הגרמנים האמינו כי הפעלת הצוללות תמנע כל אספקה לאנגליה, ותביא אותה עקב כך לכניעה מוחלטת. לפיכך עסקו בגרמניה בבניית צי צוללות גדול. היה ברור לגרמנים כי הכרזה על לוחמה שכזו תכניס את ארצות הברית למלחמה נגדם, ולכן חיפשו מראש דרך למנוע מהאמריקנים לשלוח צבא נגדם (על הדרך הדיפלומטית שבה נעשה הדבר, ראו [[מברק צימרמן]]).
| |||