דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 99:
עיקר הייצוא של דנמרק הוא [[מזון]], [[מכונות]], [[תרופות]] ו[[אנרגיה]] והוא מתבצע עם מדינות [[האיחוד האירופי]] ובעיקר שוודיה, [[גרמניה]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. ממדינות אלו מתבצע גם עיקר הייבוא, ועיקרו מכונות וחומרי גלם שונים לתעשייה.
 
כלכלתה של דנמרק נחשבת [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]]. היא מבוססת על מדיניות ה-[[Flexicurity]], המושתתת על [[מס|מיסים]] גבוהים, [[מדינת רווחה]] מפותחת ו[[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]] חזקים. העובדים בדנמרק מאוגדים מאוד, 75% מכלל העובדים במשק הדני חברים בקונפדרציית איגודי המסחר הדנית, המהווה ארגון-גג לארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים בדנמרק. לאיגודי העובדים השפעה יום-יומית על חיי העובדים וניהול מקום עבודתם. המסורת העסקית הדנית כוללת שיתוף מקיף של האיגודים בניהול, וברוב החברות יש נציגות לעובדים ב[[דירקטוריון|מועצת המנהלים]], כל זאת כאשר הממשלה דואגת לתת כוח לאיגודי העובדים ולגבות אותם, אם כי לא להתערב בקביעת שכר מינימום שנקבע בהסכם בין האיגודים למעסיקים. ראש הממשלה [[לארס לוקה רסמוסן]] תיאר את המודל הנורדי שלפי בנויה הכלכלה הדנית כך: "דנמרק רחוקה מכלכלה סוציאליסטית מתוכננת, דנמרק היא כלכלת שוק... המודל הנורדי הוא מדינת רווחה מורחבת, המספקת רמה גבוהה של ביטחון לאזרחיה, אך הוא גם כלכלת שוק מצליחה ".{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Denmark's prime minister says Bernie Sanders is wrong to call his country socialist|אתר=Vox|תאריך=2015-10-31|כתובת=https://www.vox.com/2015/10/31/9650030/denmark-prime-minister-bernie-sanders|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}}
 
השכר הממוצע לעובד יצור בשנת [[2004]] היה 300,000 קרונות דניות לשנה (40,000 אירו). שוויוניות התחלקות ההכנסות בדנמרק היא מהגבוהות בעולם, 0.22 על פי [[מדד גיני]]. בכל חברה בע"מ שבה יותר מ-50 עובדים, שליש מהדירקטוריון מורכב מנציגי האיגוד המקצועי. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר הלא הממשלתי הדני הן [[קרן פנסיה|קרנות הפנסיה]] הממלכתיות וקרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים.