מלכות החרמון – הבדלי גרסאות

'''מלכות החרמון''' (שמוכר גם כבשם "כל המילים השמחות" - מילים מהשורה הראשונה של השיר) הוא שיר אותו כתב [[יובב כץ]], הלחין [[אפי נצר]] ו[[עיבוד מוזיקלי|עיבד]] [[פולדי שצמן]]. השיר יצא כ[[סינגל]] בביצועה של [[להקת פיקוד צפון]] (מתוכניתה ה-15 [[על הרמה]]). שיר זה הוא מהמוכרים והמצליחים מבין שירי [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות בישראל]].

השיר זכה במקום הראשון ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי (תשכ"ג - תשל"ב)#תשכ"ח-1968|מצעד השנתי]] של גלי צה"ל לשנת [[תשכ"ח]] (1968).

השיר הולחן במקצב של [[ואלס]], מקצב שחביבשהיה חביב מאוד על המלחין אפי נצר{{הערה|שובך יונים, אם תשוב, זר של נרקיסים, ראי רחל, ציפורים נודדות (הפזמון)}}.

השיר כתוב בתור כ[[מכתב]] שחייל שולח לחברתו, ז'אנרנוהג שהיה מקובל אז כשהקשר בין החזית לעורף היה במכתבים{{הערה|הגיע מכתבך, כתבי אליו (יגאל בשן)}}.

הסולן בשיר הוא [[מוצי אביב]] (משה יעקובוביץ). לטענת מחבר השיר, [[אפי נצר]], הוא בחר בובאביב כמבצע כיוון שהכיר את קולו מעת שהיה נער ושר במקהלת בית הכנסת בשכונת [[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]] בחיפה.{{הערה|על פי אפי נצר בראיון עמו בתוכניתו של [[שמעון פרנס]], [http://glz.co.il/1390-59019-he/Galatz.aspx "על החתום], ב[[גלי צה"ל]], 13 ביוני 2015}} כשבניגוד לנטייה מקובלת אז לשיר בדרמטיות{{הערה|אם תשוב, לצפון באהבה, מי שחלם}}, הוא נודע בביצוע הנון-שאלאנטי עם הידיים בכיסים;, העמדה שאולי מלמדת על תחושת האופוריהה[[אופוריה]] שלאחר [[מלחמת ששת הימים]], תחושה שבאה לידי ביטוי בעוד שירים מאותה תקופה{{הערה|פרחים בקנה, אנשי הצפרדע, אין כבר דרך חזרה, שיריונים 69, יש לי אהוב בסיירת חרוב}}.

צה"ל כבש חלק מה[[חרמון]] ב[[מלחמתבמלחמת ששת הימים]], כשנה לפני שהשיר יצא, אולם את הפסגה שלו ("יצאנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת") הוא [[מבצע קינוח|כבש]] כ-5 שנים מאוחר יותר, ב[[מלחמת יום כיפור]], ואז גם נטבע המונח "[[העיניים של המדינה]]" המתייחס לנוף הנשקף מהחרמון - כל צפון הארץ ודרום סוריה - הנוף המתואר בשיר.

* לאמן [[אסף אשתר]] יש הופעהמופע בשם "כל המילים השמחות".