יונדב בן שמעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחוקר המקרא |
|||
שורה 21:
הופעתו של יונדב בפעם השנייה היא בסוף {{תנ"ך|שמואל ב|יג|קצר=כן|ללא=ספר}}, הוא יהיה היחידי מבין כל אנשי החצר ודוד, אשר מבין כי לא כל בני המלך נהרגו, אלא רק אמנון. יונדב גם מביא את ההסבר לרצח אמנון בידי [[אבשלום]]: '''לב וַיַּעַן יוֹנָדָב בֶּן-שִׁמְעָה אֲחִי-דָוִד וַיֹּאמֶר, אַל-יֹאמַר אֲדֹנִי אֵת כָּל-הַנְּעָרִים בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הֵמִיתוּ--כִּי-אַמְנוֹן לְבַדּוֹ, מֵת: כִּי-עַל-פִּי אַבְשָׁלוֹם, הָיְתָה שׂוּמָה, מִיּוֹם עַנֹּתוֹ, אֵת תָּמָר אֲחֹתוֹ. לג וְעַתָּה אַל-יָשֵׂם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל-לִבּוֹ, דָּבָר לֵאמֹר, כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, מֵתוּ: כִּי-אם אַמְנוֹן לְבַדּוֹ, מֵת.''' יונדב על פי פסוקים אלו, רצה לומר, שאבשלום הוא הרוצח ולרמוז למלך שיש לו יורשים אחרים.{{הערה|[[שמואל אברמסקי]], '''עולם התנ"ך, שמואל א''', דודזון עתי, 1993, עמ' 123.}} יונדב שחלקו גדול בגרימת מותו של אמנון, מתעלם ממעורבותו שלו ברצח אמנון, מנחם את המלך על מות אמנון ודומה כי הוא אף מצדיק את הדין על אבשלום כי הרגו.{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''דוד מרועה למשיח''', ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1995, עמ' 89.}}
לשיטתו של [[אלכסנדר רופא]] :{{ציטוטון|חכם מאד במקרה זה משמעו – אדם היודע לתכנן תחבולות ולשתוק ברגע הנכון, הפועל מטעמים תועלתיים. תכליתה של העצה ברורה – פיתוי או אונס – אך יונדב בן שמעה הצליח להימנע מלהגיד זאת במפורש; הרי החכם יודע גם לשתוק! לאחר האונס באה נקמתו של אבשלום שהורג את אמנון, ושוב עולה על הבימה יונדב בן שמעה ומסביר את מניעיו של אבשלום. ובכך, לא במפורש אך במשתמע, הוא מצדיק את הדין על אמנון! תמר נאנסה, אמנון נרצח, אבשלום ברח, אך יונדב בן שמעה יצא נקי, והוא עומד ומפרש את המאורעות}}.{{הערה| כך במקור:[[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא''', כרמל, ירושלים, 2004, עמ' 89.}} [[שמעון בר אפרת]],
==דמותו של יונדב בן שמעה על פי חז"ל==
| |||