ישראל קסטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הסרת קישור מיותר
שורה 94:
ככל שהמשפט הלך וקיבל את צורתו – ממשפט נגד גרינוולד לכתב אישום חריף נגד קסטנר והחוגים שמהם יצא – הוא משך תשומת לב גוברת והולכת ב[[דעת קהל|דעת הקהל]]. הפרקליטות החליטה כי יש להחזיר את המשפט לאפיקו המקורי, דהיינו – האשמתו של גרינוולד. לצורך כך הוחלף הפרקליט תל, ששימש כתובע במשפט, ב[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] עצמו, [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], שהיה משפטן רב מוניטין (ולימים שופט [[בית המשפט העליון]]).
 
דעת הקהל הושפעה במהלך המשפט מהופעתו של שמואל תמיר ומכתבותיו ומאמריו של [[אורי אבנרי]] ב[[שבועון]] "[[העולם הזה]]". מבחינתו של אבנרי היה המשפט הוכחה כי השלטון ב[[מדינת ישראל]] נמצא בידי עסקנים, ולא בידי אלה שהיו ראויים לו באמת: אנשי "דור תש"ח", שהקיזו דמם בשדות הקרב של [[מלחמת העצמאות]]. "העולם הזה" הפך בעת המשפט לשופרו של שמואל תמיר, ובין אבנרי לתמיר נכרתה ברית בלתי כתובה (אשר בחלוף העתים תהפוך ליריבות), שהיה לה גם בסיס [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] על רקע היסוד [[הכנענים|הכנעני]] שהיה טמון בהשקפתם של שני האישים. אף על פי שתמיר היה איש ימין מובהק, הוא נמנה עם חברי קבוצה שפרשה בראשית שנות החמישים מ[[תנועת החרות]], אשר כללה גם את [[שמואל מרלין]], [[הלל קוק]] ו[[ערי ז'בוטינסקי]]. בדעותיהם של חברי הקבוצה היה גוון כנעני מובהק, דבר ש[[עלהשעלה בקנה אחד]] עם השקפותיו של אבנרי, שנתן לתמיר במה בשבועונו.
 
המשפט הפנה שוב את תשומת הלב לצנחני היישוב באירופה וגרם בעקיפין ליוזמה לקיים טקס הנצחה ל[[פרץ גולדשטיין]] בקיבוץ מעגן, שנקטע בשל [[אסון מעגן]]. בטקס היה אמור ראש הממשלה [[משה שרת]] לנאום נאום מיוחד בנושא פעולות היישוב היהודי ומפא"י בתקופת השואה. בסופו של דבר השמיע שרת חלק מהנאום המקורי בנאום [[הספד]] ברדיו לנספי האסון. המשפט גם הוביל לחקיקת חוק מיוחד שאיפשר את הסבת שמו של קיבוץ נצר ל[[נצר סרני]] על-שם [[אנצו סרני]] שהיה צנחן חבר [[מפא"י]], מכיוון שצמרת המפלגה ראתה חשיבות מיוחדת בהבלטת פעילותו נוכח משפט קסטנר.