אלפרד יודל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
|||
שורה 30:
יודל נפגש לראשונה עם [[אדולף היטלר]] בשנת [[1923]]. הוא קודם באופן רגיל ובשנת [[1935]] מונה למפקד ההגנה הלאומית ב[[או.ק.וו.]]. בשנים שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] מונה לתפקידים מבצעיים שונים, אך מחודש אוגוסט [[1939]] שימש בתפקיד ראש המבצעים של האו.ק.וו. (הפיקוד העליון על הכוחות המזוינים). יודל היה דמות מפתח במבצעים הגרמנים מאז ואילך. הוא נפצע במהלך [[קשר העשרים ביולי]], והוכיח את נאמנותו המלאה לאדולף היטלר.
יודל היה שותף מלא בתכנון המלחמה התוקפנית כלפי ארצות אירופה, ובפשעי המלחמה שפשע שם הוורמאכט, לרבות היחס ל[[יהודים]], ולשבויי מלחמה ואוכלוסייה אזרחית במהלך מסע המלחמה ב[[רוסיה]]. יודל היה גם שותף מלא לטעויותיו הצבאיות של היטלר, ובראשן הפקרת [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]] למצור הסובייטי במהלך [[קרב סטלינגרד]]. אופיינית היא התמונה הבאה משנת [[1942]] עת רצה היטלר להורות לארמייה השישית שלא לפרוץ את המצור הסובייטי. הוא זימן אליו את ראש המטה הכללי, הגנרל [[קורט צייטצלר]], את ראש הפיקוד העליון של האו.ק.וו. [[וילהלם קייטל|קייטל]] ואת יודל, ופנה אליהם ושאל האם עליו לנטוש את סטלינגרד או לא. צייטצלר, שהיה איש צבא עצמאי יחסית ומקצועי (ואכן לא החזיק זמן רב בתפקידו) הביע התנגדות, אך קייטל פרץ בקריאה: "מיין [[פיהרר]] - עמוד על הוולגה!", ואילו יודל הציע להמתין ולראות מה יהיה המצב בעתיד (דבר השקול להוראה שלא לפרוץ את המצור). כך שימש יודל
פעם אחת בלבד במהלך כל הקריירה שלו התנגד יודל להחלטתו של היטלר. היה זה כאשר הוחלף מפקד הצבא בקווקז, [[גנרל-פלדמרשל]] [[וילהלם ליסט]], ויחד עמו ראש המטה הכללי, הגנרל [[פרנץ הלדר]]. משהביע את התנגדותו, והגן על הקצינים המודחים, סירב היטלר ללחוץ את ידו או לסעוד עמו, ואף שקל להחליפו, אך לבסוף יישרו השנים את ההדורים ונותרו נאמנים זה לזה עד לסוף המלחמה. היטלר אף מינה את יודל לדרגת [[גנרל-אוברסט]] בשנת [[1944]].
| |||