דמות מקראית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לארמית |
|||
שורה 37:
[[יוסף בן מתתיהו]], בספרו [[קדמוניות היהודים]], שאף להציג את אבותיו הקדומים ואת מורשתו התרבותית באור חיובי ככל הניתן, ולשם כך הציג טקסט תנ"כי "נקי וזך" ברוח [[אפולוגטיקה|אפולוגטית]], זאת לעיתים גם על חשבון דיוק בפרטים כפי שהם מוצגים בתנ"ך.{{הערה|פרופ' אברהם שליט, ההקדמה למהדורה העברית עמ' L, LXI ו-LXIII }} כך למשל בתארו את סיפור ירידת אברם ושרי למצרים, שם מוצג אברם כאיש אמת, שרק "העמיד פנים כאילו הוא אחיה" של שרי, לעומת התיאור התנ"כי, ממנו משתמע שאברם אף שיקר למלך מצרים וטען בפניו כי שרי אחותו. יוסף גם שילב בסיפרו פרשנות מרחיבה של התנ"ך, לפיה אברם מוצג כאיש משכיל, המלמד את המצרים את תורת החשבון ושאר חכמות, וכן כבעל יושר אינטלקטואלי, שמחמתו יצא נגד התרבות האלילית שהכיר, ומכוחו מוכן לקבל כל רעיון, אם יוכח כנכון. אברהם מוכרז על ידו כראשון המונותיאיסטים, "שהעז להכריז שקיים אל אחד יוצר כל" – איש אמיץ ובעל חשיבה עמוקה.
יוספוס ביקש להציג בפני הקורא הזר חיבור מתוקן, הכתוב ברוח המקום והזמן, ולכן שיווה לו אופי [[הלניזם|הלניסטי]]-רומי מבוהק, הכולל תיאור פסיכולוגי של הנפשות הפועלות (רגשותיהן, מחשבותיהן וכו'), או ציטוט נאומים חוצבי להבות מפי גיבורים, המושתתים על מיטב ה[[רטוריקה]] הרומית. דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, במילים ששם בפי [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] בעמדו לפני [[יוסף]], או בספרו [[מלחמת היהודים]], שם ציטט כביכול את נאומו של [[אלעזר בן יאיר]] על ה[[מצדה]].{{הערה|פרופ' אברהם שליט, ההקדמה למהדורה העברית, עמ' L, LXI, ו-LXIII }} כמו כן, לפי [[אברהם שליט]], יוספוס "התאכזר ממש לצורה העברית של שמות המקרא, ושיווה להם צורה יוונית במידת האפשר והבלתי אפשר, והכניסם
===פרשנות אורתודוקסית מודרנית===
| |||