קדמוניות היהודים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 52:
יוסף הרשה לעצמו להשמיט סיפורים משמעותיים בתולדות עם ישראל המופיעים בתנ"ך, כמו [[עגל הזהב|מעשה העגל]] ושבירת [[לוחות הברית|הלוחות]], [[מי מריבה]] ו[[צרעת מרים|צרעת]] [[מרים הנביאה|מרים]], ואחרים. כן ביקש להציג בפני הקורא הזר חיבור מתוקן, הכתוב ברוח המקום והזמן, ולכן שיווה לו אופי [[הלניזם|הלניסטי]]-רומי מובהק, הכולל תיאור פסיכולוגי של הנפשות הפועלות (רגשותיהן, מחשבותיהן וכו'), או ציטוט נאומים חוצבי להבות מפי גיבורים, המושתתים על מיטב הרטוריקה הרומית. דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, במילים ששם בפי [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] בעמדו לפני [[יוסף]], או בספרו [[מלחמת היהודים]], שם ציטט כביכול את נאומו של [[אלעזר בן יאיר]] על ה[[מצדה]].{{הערה|1=אברהם שליט, מבוא ל„קדמוניות היהודים”, עמ' LXI-LX ו-LXIII}}
 
פרופ' אברהם שליט מניח כי יוספוס, שאולי לא סמך על שליטתו בשפה ה[[יוונית]], נעזר ב[[רטוריקה|רטורים]] ובכותבים זרים, כדי להבטיח את קריאותו של הטקסט, ומכאן שזו הייתה חשובה בעיניו יותר מהעברת הפרטים המדויקים שאירעו בפועל. כן טוען שליט כי יוספוס "התאכזר ממש לצורה העברית של שמות המקרא, ושיווה להם צורה יוונית במידת האפשר והבלתי אפשר, והכניסם ב[[מיטתבמיטת סדום]] של הנטייה היוונית בלי יוצא מן הכלל". מעשה זה מצביע אף הוא על חשיבות הצורה ועל "חיבוב" הטקסט על הקורא הנוכרי, על חשבון המסירה המדויקת. שינויים ודגשים אלה ואחרים מלמדים על עולמו התרבותי של יוספוס; על רצונו להגיש לקורא חומר קריא, מעמיק ו"זורם"; ועל שאיפתו לייקר את אבותיו ואת מקורותיו היהודיים בעיניו.
 
לדעת שליט, כמודל ל"קדמוניות היהודים" שימש בין היתר חיבורו של [[דיוניסיוס מהליקרנסוס]], "קדמוניות הרומאים".{{הערה|אברהם שליט, מבוא ל„קדמוניות היהודים”, עמ' XXVI-XXI.}}