קלרה שומאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 132.66.222.209 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gadial |
Nicola Flame (שיחה | תרומות) ←חייה האישיים ואישיותה: עקביות איות שם המשפחה בערך |
||
שורה 53:
הגבר הדומיננטי בחייה היה רוברט בעלה. האיש לו הקדישה את מיטב שנותיה וניהלה את חייו, השיב לה אהבה והערצה וסמך רק עליה שתפרש באופן נכון את יצירותיו. בשנים הראשונות לחייהם המשותפים כתבו ביחד יומן חיים. הוא חיבר למענה את החמישייה לפסנתר במי במול מז'ור שנכתבה ערב חתונתם, ב-[[1840]], וכמו כן את החלק הראשון מתוך הקונצ'רטו בלה מינור - הקונצ'רטו לפסנתר בן שלושה החלקים היחיד שכתב. קלרה חשה ששומאן לא צריך להסתפק בכתיבת מוזיקה לפסנתר, וקיוותה שתצליח להשפיע עליו לכתוב גם עבור תזמורת.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=TIM DOWLEY|שם=SCHUMANN his life and times|מו"ל=MIDAS BOOKS|שנת הוצאה=1982}}}} במובן מסוים הוא דיכא את התפתחות הקריירה שלה, שחזרה לפרוח, כמבצעת בבירות העולם, רק לאחר מותו.
בספטמבר 1853 הופיע [[יוהנס ברהמס]] בפתח ביתם של משפחת
קלרה הייתה מבוגרת מיוהנס בארבע עשרה שנה. ב-[[1854]] נשאר ברהמס עם קלרה, לאחר ששומן אושפז במוסד ל[[חולה נפש|חולי-נפש]] בעקבות ניסיון [[התאבדות]]. כאשר לקה שומאן במשברים נפשיים קשים נוספים, ואף התאשפז ביוזמתו לאחר מכן, התהדקו קשריה עם ברהמס במידה רבה. הוא הפך לחלק ממשק הבית שלה, עזר לה בגידול שמונה ילדיה, שזוכרים אותו באהבה והערכה. ברהמס העריץ את שומאן, ראה בו מוזיקאי דגול והמשיך את דרכו. היא וברהמס שיתפו פעולה ביצירה מוזיקלית ובפרסום יצירותיו של שומאן. שומן מת כעבור שנתיים, והקשר ביניהם נמשך גם לאחר מותו. חוקרים מעריכים כי הקשר בין קלרה וברהמס היה אפלטוני, על אף שהיה רגשי וסוער. על פי קטעים מתוך יומניה נראה שנוכחותו של ברהמס הביאה לחייה חוויית נעורים שלא חוותה מימיה, עקב קשיי המחלוקות המשפטיות עם אביה ולאחר מכן יסורי החיים הקשים עם בעלה החולה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=BERTHOLD LITZMANN|שם=CLARA SHCUMANN|מו"ל=DA CAPO PRESS|שנת הוצאה=1979}}}}▼
ביכולתו המוזיקלית. קלרה כתבה ביומנה בעקבות פגישתם הראשונה: "הוא כאילו הגיע ישר בשליחותו של האל. הוא ניגן לנו סונטות, סקרצוס וכו' פרי יצירתו, בכולן ניכר דמיון נועז, עומק רגשי, שליטה בתבניות... מה שהוא ניגן בפנינו הוא כל כך גאוני... יש לו עתיד של גאון כשיתחיל לכתוב לתזמורת".
קלרה הייתה מבוגרת מיוהנס בארבע עשרה שנה. ב-[[1854]] נשאר ברהמס עם קלרה, לאחר ש
▲
ברהמס אמנם ניהל מספר רומנים אחרים בחייו, אך הוא לא [[נישואים|נישא]] מעולם. לאחר מותו של שומאן, כתב ברהמס את הקונצ'רטו לפסנתר אופוס 15 ברה מינור, כנראה בהשראת יחסיו עם בני הזוג שומאן. דרכם של ברהמס וקלרה נפרדו, אך הם המשיכו לשמור על קשר והתכתבו במשך שנים רבות. כשנודע לו דבר מותה הגיע ממרחק 40 שעות נסיעה כדי להשתתף בהלווייתה.
| |||