החומה האטלנטית – הבדלי גרסאות

לאחר כישלון [[הקרב על בריטניה]] החליט [[היטלר]] להפנות את מאמציו מהחזית המערבית אל עבר תכנון [[מבצע ברברוסה]] מתוך אמונה שהקרב מול [[ברית המועצות]] יוכרע במהרה. [[מבצע ברברוסה]] לא עמד ביעדי ההכרעה ולאחר המפלה ב[[קרב סטלינגרד]] היה ברור שהמלחמה בחזית המזרחית לא תוכרע תוך זמן קצר ושרוב המשאבים הצבאיים ימשיכו להישלח למזרח כדי להתמודד עם ברית המועצות. עם הצטרפות [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1941]], סכנת הפלישה מבריטניה לשאר אירופה הפכה ממשית. היטלר הכיר בכך שגרמניה לא תוכל להתמודד עם מלחמה בחזית נוספת. בעקבות [[הפשיטה על סן-נאזר|הפשיטה]] של כוחות קומנדו בריטיים ב[[סן-נאזר]] שב[[הלואר האטלנטי|חבל הלואר]] במרץ 1942, הוא הוציא את "הנחיית הפיהרר מספר 40" ב-[[23 במרץ]]{{הבהרה|הפלישה בוצעה ב-28 במרץ 1942, כלומר כשבוע לאחר התאריך המופיע כאן כתאריך הוצאת ההנחייה שהוצאה '''בעקבות''' הפלישה. יש לבדוק את מכונותנכונות תאריך הצו, או לחלופין את היותו צו שניתן לאחר הפלישה}}, שציוותה על הקמת ביצורים לאורך חופי [[מערב אירופה]] על מנת לעצור כל ניסיון פלישה אנגלו-אמריקאי{{הערה|Zaloga, Steven. '''D-Day Fortification in Normandy''', Osprey 2005. p.6}}. ביצורים אלה נודעו בשם "החומה האטלנטית". הוא ציווה שההגנה תהיה כל כך מסודרת והיחידות כל כך יעילות, שכל ניסיון פלישה יתנפץ לפני הנחיתה או מיד אחריה.