חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 72:
ב"יד ושם" טענו כי פעולות מסוג זה היו נפוצות, ואמרו: "כמעט בכל עדות מספרים הניצולים על מקרים של עזרה שהגישו יהודים ליהודים אחרים ויד ושם מנציח אותם, מתעד, חוקר ומשלב אותם בפעילותו החינוכית, בתצוגות המוזיאונים שלו, באתר האינטרנט שלו ועוד". ברשימה נכללו מעשים כמו "פעילות ברשת הצלה, מתן פרוסת לחם לאסיר אחר, עידוד וסיוע נפשי, הברחת מזון או מסמכים מזויפים, סיוע בניסיונות בריחה, העברה של מכתבים ומידע, עזרה לאסיר להימנע מעבודת פרך או גירוש, ועוד". "יחד עם זאת, נראה שיהיה זה בלתי אפשרי להגדיר קריטריונים על פיהם ניתן יהיה לקבוע אילו מן הפעולות והמעשים הרבים והמגוונים האלה של המצילים היהודים ראויים להוקרה מיוחדת ולמדליה. [...] לא ניתן לעשות את האבחנה כמו במקרה החסידים משום שכל היהודים באשר הם נידונו להשמדה והיו בסכנה קיומית מתמדת ללא קשר למעשיהם. עזרה ליהודים אחרים יכלה להגדיל את הסכנה במקרים מסוימים, אולם הימנעות מכלל סכנה לא הייתה אפשרית."{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/righteous/faq.html מדוע אין ליד ושם תוכנית להענקת תארים למצילים יהודים?], בתוך "חסידי אומות העולם: שאלות נפוצות", באתר יד ושם}}
 
טיעון נוסף נגד הכרה ביהודים כחסידי אומות העולם הוא שהענקת אות ליהודים שהצילו יהודים עלולה ליצור תחושה מוטעית שיהודים מעטים בלבד הצילו יהודים ולכן הם ראויים לציון מיוחד. זה עיוות של האמת ההיסטורית ועוול לזכרם של הקרבנות והניצולים. טיעון נוסף קובע שאות כזה ייצור מיון ודירוג של היהודים, כאילו היו יהודים שהצילו יהודים אחרים, ורק הם אלה שקיבלו את האות, ואילו אלה שלא קיבלו את האות, לא הצילו יהודים אחרים. לקביעה כזו יש השלכות מוסריות בעייתיות ביותר.
בנוסף, נושא העזרה ההדדית בין יהודים בשואה מקבל ביטוי נרחב בהנצחה, בחינוך ובמחקר. מעשי הצלה שנעשו על ידי יהודים מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, יד ושם פרסם עשרות ספרים ומחקרים בנושא, ובין מדליקי המשואות בעצרת הממלכתית ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה יש יהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה. המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם עורך כנסים בנושא זה, וכך גם בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, שגם מוציא לאור חומרי לימוד בנושא.
 
בנוסף, נושא העזרה ההדדית בין יהודים בשואה מקבל ביד ושם ביטוי נרחב בהנצחה, בחינוך ובמחקר. מעשי הצלה שנעשו על ידי יהודים מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, יד ושם פרסם עשרות ספרים ומחקרים בנושא, ובין מדליקי המשואות בעצרת הממלכתית ביד ושם בערב [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] יש יהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה. המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם עורך כנסים בנושא זה,יהודים וכךשהצילו גםיהודים בתקופת השואה, בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, שגםעורך מוציאכנסים בנושא ומוציא לאור חומריעשרות לימודתכניות חינוכיות ומערכי שיעור בנושא, ואתר האינטרנט של יד ושם עוסק גם הוא רבות בנושא. "התיקון לחוק מיותר ואף עלול לגרום נזק ממשי לעיסוק בתופעת העזרה ההדדית וההצלה בידי יהודים ולהבנה של מהותה ולהנצחת השואה בכלל."{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/press-release/03-may-2018-09-53.html עמדת יד ושם בנוגע להצעה לתיקון חוק יד ושם}}
 
כיום (שנת 2019) "יהודים שהצילו יהודים" אינם נכללים בחוק כחסידי אומות העולם והצעה זו לתיקון החוק לא עברה. בנוסף באתר "יד ושם" מוזכר שהיהודים שהצילו יהודים אינם זכאים לתואר על פי אמות המידה של תוכנית חסידי אומות העולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3120463|הכותב=יהונתן ליס, עופר אדרת|כותרת=עימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם|אתר=הארץ|תאריך=13.11.2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/faq.html|הכותב=|כותרת=שאלות נפוצות|אתר=יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|תאריך=}}}}