רינת ישראל – הבדלי גרסאות

הוסרו 190 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים
(עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים)
הסידור מתאפיין ב[[טיפוגרפיה]] מאירת עיניים, הכוללת שימוש ב[[גופן]] "[[פרנק-ריהל]]" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, [[הטעמה|הטעמת]] מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.
 
חלק מן הסידורים הקודמים שימרו כמה נוסחים יחד, אחד בגוף הטקסט והשני בסוגריים. כדי למנוע בלבול בין נוסחאות הכריע כאן העורך והותיר נוסח אחד בלבד. בסידור רינת ישראל נוסח ספרד, הוכרע על פי רוב לנקוט כ[[סידור אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מהדורת תשע"ז, בתחילת הסידור בחלק הנקרא "מתוך הקדמת הרב שלמה טל ז“לז"ל למהדורות הראשונות". עם זה, יש כמה דוגמאות שסטו ממנהג חב"ד, לדוגמה ב'''[http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/rinat-israel01.pdf סידור רינת ישראל]''', נוסח ספרד, ירושלים תשע"ז, עמ' 367, מופיע בסוף קדושה נוסח "לדור ודור" לחזרת הש"ץ במוסף, ואילו במנהג חב"ד, אומרים נוסח "אתה קדוש" אפילו במוסף, עיין '''[http://www.hebrewbooks.org/32581 סדור תהלת השם]''', ברוקלין תש"נ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=194 עמ' 194].}}.
 
לסידור נוספו תפילות [[תפילה לשלום המדינה|לשלום המדינה]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל|לשלום חיילי צה"ל]], ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]], כפי שנקבעו על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.
 
במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים ב[[נוסח ספרד]], [[נוסח אשכנז]], [[נוסח הספרדים]] (מכונה: 'עדות המזרח'){{הערה|1=הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב [[עמרם אבורביע]] וכן הערות של הרב [[עובדיה יוסף]]}}, וכן [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[הגדה של פסח]], [[סליחות]] ו[[קינות לתשעה באב|קינות]] לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב [[פיוט|הפיוטים]] ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלאלא לאמרם, והדפיסו אותםוהודפסו בסוף הכרך.{{הערה|במחזורבסוף המחזור לפסח, הדפיסו בנספח זה ללא שום הערה אתהובאו פיוטי ה"מאורה" ו"אהבה" לשבת חול המועד, הידועיםשלא לנוהובאו מכתבקודם ידלכן אחד.במחזורים זה הפעם הראשונה שנדפסו פיוטים אלו במחזור (הם נדפסו מאוחר יותר במחזורו של יונה פרנקל לפסח)המודפסים.}}. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור [[דתיים-לאומיים|הדתי-לאומי]] ובחינוך הממלכתי-דתי.
בקרב הציבור ה[[חרדים|חרדי]] הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, בשל גישתו הציונית.
 
129,575

עריכות