הארמייה ההררית ה-20 (ורמאכט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית יחידה לתבנית יחידה צבאית. ראו שיחת תבנית:יחידה צבאית (תג) |
מ אעביר את הערך לאחר תיקון הקישורים, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 6:
|כינוי=
|מדינה={{דגל|גרמניה הנאצית||+}}
|שיוך={{דגל|ורמאכט||+}}
|יחידת אם=
|סוג היחידה=[[ארמייה]]
שורה 14:
|פירוק היחידה=[[מאי]] [[1945]]
|מלחמות=[[מלחמת העולם השנייה]]
|כוח אדם=
|ציוד עיקרי=
|מפקדים=[[#מפקדים|מפקדים]]
}}
'''הארמייה ההררית ה-20''' (ב[[גרמנית]]: '''20. Gebirgs-Armee''') הידועה לעיתים גם בתור '''ארמיית [[לפלנד]]''' (
==היסטוריה==
הארמייה נוסדה ב-[[14 בינואר]] [[1942]], ב[[נורווגיה]], לאחר שהגרמנים הבינו את היתרונות האסטרטגיים הרבים של חופי נורווגיה. מטרתה העיקרית של הארמייה הייתה להגן על נורווגיה מפני פלישה אפשרית של [[בעלות הברית]]. היא נאלצה לפעול בעיקר באזורים הרריים, ומכאן שמה. כמפקדה הראשון מונה [[אדוארד דיטל]], גיבור [[המערכה בנורווגיה]]. דיטל נהרג בהתרסקות מטוס שלושה ימים לאחר מכן, את מקומו מילא [[לותר רנדוליץ]]. כאשר הצטרפה [[פינלנד]] לצד [[מדינות הציר]], הרחיבה הארמייה את תחומי שליטתה גם אל מחוז [[לפלנד]] בפינלנד. הארמייה לחמה לצד הצבא הפיני נגד [[הצבא האדום]], במהלך [[מלחמת החורף]].
בהדרגה, כאשר התברר למנהיג פינלנד [[קארל גוסטף אמיל מנרהיים]], שפינלנד אינה מרוויחה דבר מהמלחמה, הוא החל ליצור מגעים חשאיים עם [[סטלין]]. כבר בקיץ [[1943]] החל הפיקוד הגרמני העליון להכין תוכניות למקרה שפינלנד תחתום [[הסכם שלום]] נפרד עם [[ברית המועצות]]. הגרמנים תכננו להסיג את כוחותיהם צפונה על מנת להגן על מכרות ה[[ניקל]] בקרבת [[פטסאמו]] (אז עיר נמל בפינלנד, כיום פצ'נגה ב[[רוסיה]]). במהלך חורף
בעוד שכוחות הקרקע הגרמניים נסוגים צפונה, ה[[קריגסמרינה]] מיקש את מבואות הים לפינלנד וניסה לכבוש את האי הפיני "סורסארי" (Suursaari) שב[[המפרץ הפיני|מפרץ פינלנד]] לפני שייפול בידיים סובייטיות, במבצע כושל המכונה "טאנה מזרח" (Tanne Ost). על אף שרנדוליץ ומפקדי הצבא הפיני ניסו לארגן נסיגה שקטה, פרצו קרבות בין כוחות גרמניים ופיניים אפילו לפני שנחתם הסכם השלום הפיני־סובייטי המקדים. הקרבות התחזקו כשהפינים ניסו לעמוד בדרישה הסובייטית שכל הכוחות הגרמניים יגורשו מפינלנד. הפינים הועמדו במצב דומה ל[[איטליה במלחמת העולם השנייה|איטלקים]] וה[[ממלכת רומניה|רומנים]] שלאחר שנכנעו לבעלות הברית, נאלצו להלחם על מנת לשחרר את אדמותיהם משלטון הכוחות הגרמניים. משימתם של הפינים הסתבכה בשל הדרישה הסובייטית להשבית את רוב הצבא הפיני, אפילו בזמן המערכה נגד הגרמנים.
המפקד הפיני, גנרל [[היילמאר סילאסוואו]] הוביל את הפעילות כנגד הגרמנים וב[[אוקטובר]] ו[[נובמבר]] [[1944]] גרש אותם מרוב השטח הצפוני של פינלנד. בהוראתו של רנדוליץ הגיבו אנשי הארמייה ההרית בהרס שטחים נרחבים בצפון פינלנד תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. יותר משני שלישים ממבני המגורים באזור זה נהרסו ובירת המחוז [[רובניימי]] נשרפה עד היסוד. בנוסף לאובדן הרכוש המוערך בשווה ערך ל-$300 מיליון דולר (של שנת 1945), כ-100,000 תושבים הפכו לפליטים. לאחקר המלחמה נשפט רנדוליץ על [[פשעי מלחמה]]. לאחר הנסיגה התבצרה הארמייה בנורווגיה והמשיכה במשימתה המקורית. רנדוליץ הוחלף ב[[ינואר]] [[1945]], בידי [[פרנץ
==מפקדים==
* [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] [[אדוארד דיטל]] ([[14 בינואר]] [[1942]] - [[23 ביוני]] [[1944]])
* [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] [[לותר רנדוליץ]] ([[25 ביוני]] [[1944]] - [[21 בינואר]] [[1945]])
* [[גנרל הכוחות ההרריים]] [[פרנץ
==[[סדר הכוחות]]==
|