משפט חוקתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רשום שהמשפט לא הגיוני
מ ניסוח
שורה 5:
בדרך כלל, משפט חוקתי הוא המשפט של חוקים ומנהגים יסודיים אלו במדינות לאום. לא לכל מדינות הלאום יש חוקה, אך לכל מדינה יש חוקי מדינה, שעשויים להיות מורכבים מסוגים שונים של חובות מוסכמות, כגון חוקים מנהגיים, חוקים שבעל פה וחוקים כתובים, ויש אופנים מסוימים שבהם מפרשים אותם. גם במדינות שיש להן חוקה, לא ניתן להחשיב את כל המקרים כחוקה של ממש, שכן לפעמים לא כל החוקים העוסקים בנושאים האלה גובשו במסמך חוקתי אחד. המשפט החוקתי יכול להיות גם שיטת פירוש, המונחית על ידי היסטוריה, מנהג ומוסכמות חוקתיות לא כתובות. ניתן להשוות, לדוגמה, בין החוקה הכתובה של [[ארצות הברית]] לבין המשפט החוקתי ה[[בריטניה|בריטי]], שמגיע ממקורות שונים הכוללים את ה[[מגנה כרטה]], את [[המשפט המקובל]] (common law), ומקורות מנהגיים אחרים. בארצות מסוימות ידועה החוקה כ[[חוק יסוד|חוק (או חוקי) יסוד]].
 
ניתן לחשוב על משפט חוקתי כחוקים מסדר שני, או כ"חוקים על איך לחוקק". באופן כללי, חוקות עשויות להיות מסוג [[פדרציה|פדרטיבי]], שבו כמה רמות של הממשלה קיימות יחד עם תחומים שונים של סמכות שיפוטית על חקיקה, יישום ואכיפה ['''המשפט לא הגיוני''']. דוגמה לחוקה שכזו היא זו של [[ארצות הברית]]. משפט חוקתי עשוי להיות גם מסוג יוניטרי (אחיד), כאשר כוחות הממשל נמצאים כולם בגוף אחד של ממשל וחקיקה. גם במדינות יוניטריות יש בדרך כלל העברה של סמכויות ל[[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] או [[עיר]]וניות, אך הממשל המרכזי יכול להחזיק שוב בסמכותו בכל זמן שירצה.
 
יש גם סוגים אחרים של משפט חוקתי, כגון קונפדרציות, שבהן קבוצות של מדינות לאום, שלכל אחת מהן שלטון עצמאי, יוצרות גוף אחד על מנת להתמודד עם נושאים משותפים -- שבהם סמכויות מוגבלות נמסרות לסמכות הפדרציה. העברה כזו נהוגה ב[[פדרציות מכס]]. שתי דוגמאות של מערכות חוקתיות שכאלה הן [[האיחוד האירופי]] ו[[שווייץ]].