מדינת הלכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
# מדינה בה החלטות ה[[שלטון]] מתבצעות בהתאם לשיקולים של מימוש או קידום ההלכה היהודית כפי שהיא נתפסת על ידי החכמים השליטים ולאו דווקא בהתאם לרצון האזרחים
 
חוגים דתיים השוללים את המושג "מדינת הלכה" אך תומכים ב"מדינת תורה" או "מנהיגות יהודית" שוללים את רוב או כל הנקודות לעיל. לשיטתם, עניינה של המדינה היהודית היא היותה בעלת מבנה שלטוני, סמכויות שלטון ודרכי פעולה שלטוניים התואמים את התורה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/91049/|הכותב=יהודה יפרח|כותרת=חזון מדינת ההלכה וישראל העכשווית|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-06-06}}</ref> למשל, בעוד ב"מדינת הלכה" ניתן לצייר מצב בו הצבא מופעל על מנת לקיים מצווה או מצוות (כיבוש ארץ ישראל, הבאת אתרוגים לסוכות, דאגה לאספקת בשר כשר), ב"מדינת התורה" הפעלת הצבא צריכה להיעשות על פי הדרישות של התורה (שימוש בתחבולות, השארת מפלט לאויב לברוח, אישור יציאה ל[[מלחמת רשות]] על ידי [[הסנהדרין]] וכדומה). גורמים דתיים אחרים משתמשים במטבע הלשון "מדינת הגאולה"{{הערה|למשל תומכי [[חידוש הסמיכה#הסנהדרין החדשה|הסנהדרין החדשה]]}} או "מדינת המשיח".
 
המושג "מדינת הלכה" משמש גם בחוגי הימין הדתי הרדיקלי, דוגמת תנועת [[כך]], כאידיאל אליו יש לשאוף. שאר הציבור הדתי כמעט ואינו משתמש במושג "מדינת הלכה" כדבר שיש לשאוף אליו, אלא משתמש במטבעות לשון שאינם מדגישים רק את ההקשר ההלכתי של מדינה הפועלת לפי הדת היהודית. למשל, הסיסמה "[[ארץ ישראל]] לעם ישראל על פי תורת ישראל", מופיעה רבות אצל הציבור [[ציונות דתית|הדתי לאומי]]. פרופסור [[ישעיהו ליבמן]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] טען שרטוריקה זאת היא מס שפתיים לאידיאה [[אוטופיה|אוטופית]] אשר רוב הדתיים אינם מתכוונים לממשה{{הערה|ישעיהו ליבמן, '''לחיות ביחד''', הוצאת כתר 1990, עמודים 189-190}}. הרב [[נפתלי רוטנברג]] כתב שההלכה עצמה מתנגדת להחלתה של מדינת הלכה וטען שהמושג "מדינת הלכה" הוא מושג ריק.