ניו יורק הראלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת הכיתוב בתבנית בערכים בהם יש כיתוב ללא תמונה. גם אם יש תמונה מוויקינתונים, הכיתוב עדיין מוסר מחשש שאין התאמה (תג) (דיון)
שורה 16:
במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקאית]], העיתון היה תומך נאמן של [[המפלגה הדמוקרטית]]. תחת ניהולו של בנו של בנט, [[ג'יימס גורדון בנט ג'וניור]], מימן העיתון את משלחתו של [[הנרי מורטון סטנלי]] לאפריקה למציאת [[דייוויד ליווינגסטון]], ובשנת [[1879]] תמך במשלחת הכושלת של [[ג'ורג' דילונג|ג'ורג' וו. דילונג]] לאזור הארקטי.
 
ב-[[4 באוקטובר]] [[1887]] השיק בנט ג'וניור את הגרסה האירופית של ההראלד ב[[פריז]] שב[[צרפת]]. בעקבות מעברו של בנט לפריז, העיתון סבל מהניסיון לנהל את התפעול מניו יורק באמצעות מברקים. לאחר מותו של גורדון בנט ג'וניור, העיתון מוזג עם יריבו העז ה"[[ניו יורק טריביון]]" בשנת [[1924]], ונקרא ה"ניו יורק הראלדהרלד טריביון". העיתון וגרסתו האירופית נמכרו ל[[ג'ון היי ויטני]], שגריר [[ארצות הברית]] ב[[בריטניה]], בשנת [[1959]].
 
ב-[[1966]] המהדורה הניו יורקייורקית חדלחדלה לצאת לאור, וה"[[וושינגטון פוסט]]" וה"[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]]" רכשו ביחד את השליטה בעיתון הפריזאי ושינו את שמו ל-[[International Herald Tribune]]. כיום, כשהוא בבעלות ה"ניו יורק טיימס", העיתון נותר חשוב ובעל השפעה - כולו באנגלית בלבד, הוא מודפס ב-26 מדינות מסביב לעולם ונמכר ב-180 מדינות.
 
כאשר ההראלד היה עדיין תחת ניהולו של העורך המקורי בנט, הוא נחשב לחודרני ורודף שערוריות מבין העיתונים הניו יורקיים באותה תקופה. יכולתו לבדר את הציבור באמצעות חדשות יומיות הפכה אותו לעיתון המוביל בתפוצתו באותם זמנים.