העיר העתיקה (באר שבע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=השכונה הראשונה של באר שבע בת ימינו|אחר=העירעיר המקראית "באר שבע"|ראו=[[תל באר שבע]]}}
{{העיר העתיקה בבאר שבע}}
'''העיר העתיקה של [[באר שבע]]''' היא העיר היחידה אשר נבנתה על ידי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] בזמן [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטונו בארץ ישראל]], והיוותה מקום מרכזי לשליטה על כוחות הצבא. העיר נכבשה על ידי הבריטים באוקטובר 1917, ולאחר מכן על ידי צה"ל במלחמת העצמאות. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הייתה העיר העתיקה המרכז המסחרי ומרכז העסקים בבאר שבע. לאחר הקמת [[קניון הנגב]] ב-[[1990 בישראל|1990]] והקמת מרכזים מסחריים נוספים בשנים שלאחר מכן, ירדה קרנה של העיר העתיקה. בעשור האחרון [[עיריית באר שבע]], הפכה שוב את העיר העתיקה לאזור מרכזי בעיר בעזרת שיפוץ וחידוש הרחובות, הבתים, הגנים והמוזיאונים ובאמצעות מרבית הפסטיבלים ופעילויות לכל הגילאים הנערכים בעיר.
 
== היסטוריה ==
[[קובץ:Beersheba_1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוחות [[צה"ל]] נכנסים לבאר שבע, 22 באוקטובר 1948]]
[[קובץ:IsraelPhil.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ליאונרד ברנשטיין]] מנגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפני חיילים בקונצרט פתוח בבאר שבע, [[1948]]]]
בנייתה של העיר החלה בשנת [[1900]], תוכננה בדגם [[רחובות שתי וערב]]. מיקומה נקבע בקרבתם של שלושת ריכוזי התיישבות ה[[בדואים]] הגדולים, ועקב העובדה כי במקום זה היו כמויות רבות של מי תהום. הבניין הראשון שהוקם היה תחנת המשטרה בעלת שתי הקומות, שנבנה במטרה להפחית את הסכסוכים בקרב השבטים הבדואים.
 
תכנון העיר כלל 60 משבצות רבועות של שתי וערב, כל אחת 3.6 דונם (60X60 מטר) וכל ריבוע נחלק ל-4 חלקות שונות. רוחבם של הרחובות היה כ-15 מטר למעט [[מדרחוב קרן קיימת לישראל|רחוב קרן קיימת (קק"ל)]] ששימש כציר ראשי בעיר ורוחבו היה כ-20 מטר. כמו כן, התכנון כלל מספר מבני פאר כמו הסראיה, המסגד, בית המושל ועוד. תפקידם של מבנים אלו היה להדגיש את עוצמת השלטון.
ל-4 חלקות שונות. רוחבם של הרחובות היה כ-15 מטר למעט [[מדרחוב קרן קיימת לישראל|רחוב קרן קיימת (קק"ל)]] ששימש כציר ראשי בעיר ורוחבו היה כ-20 מטר. כמו כן, התכנון כלל מספר מבני פאר כמו הסראיה, המסגד, בית המושל ועוד. תפקידם של מבנים אלו היה להדגיש את עוצמת השלטון.
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], החל משנת [[1914]], שימשה העיר כמרכז של הצבא הטורקי ובשנת 1915 אף נבנתה בה תחנת רכבת, אשר מסילתה הגיעה מלוד ותוכננה להגיע עד [[תעלת סואץ]], אולם לא נבנתה עד תומה.
 
ב-[[31 באוקטובר]] [[1917]] נכבשה העיר על ידי כוחות [[אנזא"ק|אנז"ק]] של הצבא הבריטי בראשותו של הגנרל [[אדמונד אלנבי|אלנבי]]. הבריטים המשיכו לפתח את העיר, למעשה את אזור העיר העתיקה של באר שבע, לפי [[תוכנית בינוי עיר|תוכניות בינוי עיר]], שתאמו את התוכנית, לפיה בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה של [[הנרי קנדל (אדריכל בריטי)|הנרי קנדל]], משנת 1937. בתקופת השלטון הבריטי הייתה העיר העתיקה עיר ערבית, ונקראה ביר א-סבע. עד שנת [[1936]] חיוגרו בה מספר מצומצם מאוד של משפחות יהודיות בודדות. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[1922]] חיוגרו בבאר שבע 23562,356 תושבים, כאשר מתוכם 98 יהודים בלבד.
 
העיר העתיקה נכבשה על ידי [[צה"ל]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], ב-[[22 באוקטובר]] [[1948]], במסגרת "[[מבצע משה (מלחמת העצמאות)|מבצע משה]]" של [[חטיבת הנגב]] בפיקודו של [[נחום שריג]]. ב-[[20 בנובמבר]] הגיעו לעיר העתיקה [[ליאונרד ברנשטיין]] ו[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] להופיע בפני החיילים{{הערה|1={{דבר||התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין בבאר שבע|1948/11/26|01702}}}}
שורה 39 ⟵ 38:
* [[בית מרקחת הנגב]] הוא [[בית מרקחת|בית המרקחת]] הראשון בנגב ופועל מאז [[1948]].
* בית [[חירם דנין]] היה ביתו הפרטי של נציג חברת [[הכשרת הישוב]] בנגב, חירם דנין ומשפחתו, בשנות ה-30 של המאה ה-20. כיום זהו מקום משכנה של גלריה טרומפלדור. המבנה נמצא ברחוב טרומפלדור 19.{{הערה|{{דבר|א.ח.אלחנני|חירם דנין על באר שבע ובנותיה|1967/10/08|01004}}}}
* [[בית פריח' אבו מדין]] הוא בית בן שתי קומות. הקומה התחתונה הושכרה לחנויות. הקומה העליונה שימשה למגורים. אחרי קום המדינה שכן בבית מטבח הפועלים הראשון ואחר כך שימש אכסניה למועצת פועלי באר שבע. הכיכר הגדולה שלפני הבית שימשה כתחנה המרכזית הישנה.
* [[בית עארף אל-עארף]] (נבנה בין השנים 1937- 1938) היה ביתו הפרטי של ההיסטוריון והפוליטיקאי הערבי [[עארף אל-עארף]] בעת ששימש מושל נפת באר שבע. הבית ממוקם בפינה הצפונית של הצטלבות הרחובות הרצל והעצמאות בבאר שבע, ובשעתו נחשב לבית הנאה ביותר בעיר.
* בית הצלמנייה של העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ממוקם בבית מנדטורי ברחוב האבות 63 בחלק המערבי של העיר העתיקה של באר שבע בסמוך ל"בית האמנים". בבית זה ממוקם מוזיאון המצלמות של ארץ-ישראל, גלריה לצילום, בית ספר לצילום, הארכיון העירוני, מורשת ותיקי העיר, ישראל נגלית לעין, Humans of B7 ועוד פרויקטים הקשורים לצילום.
 
====בניינים שנבנו לאחר 1948====
* [[בית יציב]] - הוקם בשנת 1953 כאכסניית נוער לצד מרכז לימודי. המבנה נמצא בבעלות העירייה ו[[קרן רש"י]], והוא כולל בית הארחה, כיתות לימוד וחדרי ישיבות.
* [[פארק קרסו למדע]] - הוא מוזיאון מדע אינטראקטיבי וגן מדעי בבאר שבע, בעבר שימש חלק ממנו כ[[בית הספר לילדי הבדואים]].
* [[מרכז הצעירים (באר שבע)|מרכז הצעירים]] - המרכז מספק במה להופעות מוזיקליות עבור ילדים ונוער.
* [[שוק הלמן]] - השוק העירוני הישן, שהיה ברחוב הפלמ"ח 1 עד 13, בין השנים 1960 ו- 1969. כיום רוב המתחם הזה סגור לקהל{{הערה|שם=הלמן|[http://branza.co.il/site/article/article_view/news-1492001141 האם במקום שוק עירוני, באר שבע תקבל ''שרונה מרקט''?, דני בלר, 12 אפריל 2017, ברנג'ה ניוז, ראו לקראת סוף הכתבה.]}}.
שורה 64 ⟵ 63:
 
== תוכניות עתידיות ==
בשנת 2011 נערך במקום סיור של ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה והתקבלה החלטה עקרונית להשקעה של עשרות מיליוני שקלים בפיתוח העיר העתיקה. החל משנת 2009 הושקעו כ- 130 מיליון שקלים בשימור ופיתוח אתרים במקום, בנוסף להקמת מוזיאונים שונים.
 
בשנת 2012 נערך פרויקט ב[[מכללת שנקר]] בו נדרשו הסטודנטים להציע רעיונות חדשים ומקוריים לתכנון רובע העיר העתיקה. בין שאר הרעיונות אשר עשויים להתגשם בקרוב ניתן לציין פרויקטים כגון גנים נסתרים בתוך מבנים עתיקים, מתחמי אופניים להפקת אנרגיה, ועוד.