קרב מידוויי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
זוטות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 35:
==רקע==
===הלוחמה בזירה הפסיפית===
ההתקפה היפנית על [[קרב פרל הארבור|פרל הארבור]] הייתה אות הפתיחה לתוכנית יפנית רחבת היקף לביסוס שליטתם ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], במטרה ליצור אימפריה יפנית גדולה. במהלך מחצית השנה מהתקפת הפתע שלהם על מעגן הצי האמריקני, הצליחו היפנים להשתלט על חלקים נרחבים מ[[מזרח אסיה]], תוך שהם מנחילים תבוסות קשות למעצמות ה[[אירופה|אירופיות]] ששלטו על שטח זה קודם לכן. בין היתר נכבשו [[הפיליפינים]], [[בורמה]], [[אינדונזיה]], [[סינגפור]] ושטחים אחרים. [[הצי ההולנדי]] ספג מכה קשה ואיבד את מקומו ככוח בעל משמעות. גם [[הצי הבריטי]] ספג מכה קשה, ולאחר סדרת תבוסות שספג מהצי היפני נותר בגדר כוח עזר משני לצי האמריקני.
 
ברור היה ל[[אדמירל]] [[איסורוקו יממוטו]], מפקד [[הצי היפני המשולב]], שאין סיכוי להביא לכניעה אמריקנית ללא השמדת כוח נושאות המטוסים שלה, ולכן ביקש לכפות על האמריקנים קרב הכרעה בתנאים אופטימאלייםאופטימליים מבחינת יפן, וזאת באמצעות השתלטות על שטח שעליו יהיו חייבים האמריקנים להגן. בעקבות טיהור האוקיינוס מכוחות זמינים של מעצמות המערב, הייתה יפן פנויה לחיסולו הסופי של הצי האמריקני שנחל תבוסה בפרל הארבור.
 
ערב קרב מידוויי היה הצי היפני בשיא כוחו. הוא כלל שבע נושאות מטוסים, לעומת ארבע נושאות מטוסים שהיו ברשות האמריקנים. ליפן אף היה כוח אווירי ימי, שכלל כמה מהמטוסים הטובים ביותר בעולם, בהם מטוס הקרב היפני [[A6M זירו]], שנחשב למשובח שבמטוסי הקרב המוּשָטִים בתחילת המלחמה. אף איכות הטייסים היפנים בתחילת המלחמה הייתה גבוהה בהשוואה למקביליהם בשאר העולם, הודות למשטר אימונים קפדני ולניסיון הקרבי שרכשו ב[[מלחמת סין-יפן השנייה]]. לצד נושאות המטוסים כלל הצי היפני [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] רבות, מהן הגדולות מסוגן בעולם. היתרון היפני באוניות מסוג זה היה מוחלט, ושיקף את המכה שספגו האמריקנים בפרל הארבור, שבה טבעו או ניזוקו שמונה אוניות מערכה אמריקניות.{{הערה|פושידה, עמ' 86-87.}}
 
תכנון השלב השני של הלחימה באוקיינוס השקט החל בינואר 1942, ובפני היפנים עמדו מספר אפשרויות פעולה, בהן תקיפת [[אוסטרליה]] ופלישה ל[[הוואי]]. אפשרות הפלישה לאוסטרליה נדחתה בשל הלחץ שהפעיל הצי היפני המשולב של אדמירל יממוטו על המטה הכללי של חיל הים, ואפשרות הפלישה להוואי נדחתה מכיוון שמהמטוסיםשהמטוסים היפנים לא יוכלו להשיג עליונות אווירית בקרב, ואף לא יוכלו להיעזר במטוסים מבסיסי קרקע בשל ריחוקם מהוואי. תחת זאת, בחר יממוטו כיעד ההתקפה במידוויי, [[אטול]] השוכן 1,100 [[מיל ימי|מילים ימיים]] (2,100 קילומטרים) צפונית-מערבית ל[[אואהו]], כיעד המתקפה. האטול נמצא במיקוםבמקום נוח יחסית, מחוץ לטווח המטוסים האמריקנים שהמריאו מהוואי. עם זאת, בעקבות [[המערכה בפיליפינים (1941–1942)|אובדן הפיליפינים]] נותרו האמריקנים ללא עמדות נוחות להתקפה על יפן, והאטול הפך למעשה הפך למוצב קדמי של הצי האמריקני, ונפילתו הייתה מסכנת בצורה חריפהמאוד את המעגן הראשי בפרל הארבור. לכן היו האמריקנים חייבים להגן על האטול, חרף הסיכון שבדבר.
 
חיכוכים בין הצי הקיסרי ו[[הצבא היפני הקיסרי]], ובין המטה הכללי של הצי והצי המשולב הביאו לכך שגיבוש התוכנית נדחה עד אפריל. רק לאחר שיממוטו הבהיר באופן תקיף שאינו מוותר על עמדתו בנוגע לתקיפת מידוויי, אישר המטה הכללי את התקיפה ב-[[5 באפריל]].{{הערה| פושידה, עמ' 71-72.}} יממוטו ראה בנושאות המטוסים האמריקניות את האיום העיקרי באוקיינוס השקט, ואף ידע שאף לא אחת מהן נפגעה במתקפה על פרל הארבור. החשש מנושאות המטוסים האמריקניות קיבל אישוש עם הפצצת יפן ב[[פשיטת דוליטל]] ב-[[18 באפריל]], שחשפה פערים במערך ההגנה היפני. הפשיטה עצמה לא הייתה הגורם לאישור התקיפה, אך ההשפעההיא המכרעתחיזקה ביותרמאוד שלה הייתה חיזוקאת עמדתו של הצי המשולב של יממוטו מול המטה הכללי, שאמנם אישר את תקיפת מידוויי שבועיים לפני כן, אך עיתוי הביצוע ונקודות חיוניות אחרות היו עדיין שנויים במחלוקת.{{הערה|פושידה, עמ' 80.}}
 
===ההכנות לפלישה למידוויי===