ריבוד חברתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטיגוריה |
בידול והירארכיה |
||
שורה 1:
ההתפלגות של החברה למערכת [[הירארכיה|היירארכית]], בעלת מדרג של גבוה\נמוך, לפי אפיון סוציולוגי מסויים.
ב[[סוציולוגיה]] המודרנית השימוש במושג זה מתייחס כמעט בלעדית לריבוד מעמדי - ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים.
כדי שיתקיים ריבוד, צריכים להתקיים שני תנאים מקדימים:
;[[בידול]] (דיפרנציאציה) : כדי שיתקיים ריבוד, המערכת החברתית צריכה להכיל בתוכה מספר תפקידים - שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של האקטור.
;[[הירארכיה]] : כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים - תפקיד אחד אחראי לתחום אחד ואחר לתחום שני - אלא גם הבדלים הירארכיים - תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחר. הבדלי מיקום כאלה יכולים להתבטא במגוון דרכים - הבדלים ב[[יוקרה]], בתגמולים כלכליים או אחרים, ועוד.
התופעה בה ריבוד נשאר בעינו לתקופה של יותר מדור - כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם - נקראת [[שיעתוק]] של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוק שכזה, ניתן לדבר על [[מעמד חברתי]].
גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד.
לפי ההסבר [[פונקציונליזם|הפונקציונליסטי]], הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסויימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.
[[גישות קונפליקט]], ובמיוחד הגישה [[מרכסיזם|המרכסיסטית]], מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן: ה[[שיעתוק]] של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את [[כוח (חברה)|כוחן החברתי]] על מנת להבטיח לעצמן משאבים.
[[Category:סוציולוגיה]]
| |||