הנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון – הבדלי גרסאות

ב-[[2 בדצמבר]] [[1851]] ביצע [[נפוליאון השלישי|לואי נפוליאון]], שנבחר ב-[[1848]] כ[[נשיא צרפת]], הפיכה שבה הוא פיזר את [[האספה הלאומית (צרפת)|האספה הלאומית]] ועצר את מנהיגי הרפובליקנים. בחדרי חדרים בירך פלמרסטון את נפוליאון על ניצחונו וציין שלחוקת בריטניה שורשים היסטוריים אך צרפת עברה חמש מהפכות מאז [[1789]] וחוקתו[[חוקת צרפת]] מ-[[1848]] הייתה "הטיפשות של שלשום שמוחותיהם המפוזרים של ארמנד מרסט ו[[אלכסיס דה טוקוויל]] הגו כדי להביא את האומה הצרפתית למבוכה ולייסורים". אף על פי כן, החליט הקבינט שבריטניה חייבת להישאר נייטרלית ולפיכך הנחה פלמרסטון את פקידיו לנקוט בגישה דיפלומטית. התמיכה הרחבה שפלמרסטון זכה לה בקרב העיתונות ודעת הקהל גרמו לחשש ולחוסר אמון בקרב פוליטיקאים אחרים ולזעם בארמון המלוכה. הנסיך אלברט התלונן שפלמרסטון שיגר איגרת מבלי להראותה קודם לכן למלכה. בתגובה הגיש פלמרסטון את התפטרותו.