פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 17 בתים, לפני חודשיים
ב-[[4 ביוני]] [[1938]] הורשו פרויד ומשפחתו לעבור את הגבול ל[[צרפת]], ואז המשיכו מ[[פריז]] ל[[לונדון]], שם חיו ב[[המפסטד]], ברחוב מאנספילד גארדנס (Maresfield Gardens) מס' 20 (שבו שוכן היום מוזיאון פרויד). פרויד השווה את יציאתו לגלות לבקשתו של רבי [[יוחנן בן זכאי]] מ[[אספסיאנוס]] לאחר [[חורבן בית המקדש השני]]: "תן לי [[חכמי יבנה|יבנה וחכמיה]]". "אנו עומדים ליזום אותו מהלך" הצהיר פרויד, "בסך הכל, אנו רגילים לרדיפות"{{הערה|{{ynet|לוראן כהן|הפסיכואנליזה כארץ מובטחת|3512007|29.02.08}}}}.
 
בלונדון, בשנת [[1938]], התגשמה חלקית שאיפתו לזכות בהכרת החברה המלכותית כמדען מוביל, אף כי הצעת חוק, שיזם [[אוליבר לוקר-למפסון]], להעניק לו וליהודים מגורשים אחרים אזרחות בריטית, נכשלה.{{הערה|[https://www.freud.org.uk/exhibitions/10025/promised-lands-freuds-exiles/ Promised Lands: Freud's Exiles], מוזיאון פרויד בלונדון}} שני מזכירים של [[החברה המלכותית]] הביאו את ספר האגודה לפרויד ל[[חתימה]]. על כך כתב לידידו ה[[סופר]] [[ארנולד צווייג]]: "הם השאירו לי עותק של הספר, ואם היית כאן הייתי יכול להראות לך את החתימות, מזו של [[אייזק ניוטון]] ועד לזו של [[צ'ארלס דרווין]]. חֶברה טובה!".
 
פרויד [[עישון|עישן]] [[סיגר]]ים במשך רוב חייו. בשנת [[1923]], בגיל 67, לקה ב[[סרטן הפה]]. הוא עבר מעל 30 טיפולים במחלה, ובהם גם הסרת [[לסת עליונה|לסתו העליונה]], אך המשיך לעשן כ-20 סיגרים ביום עד למותו.