|
עמהנמהב מסבהחנהמ.כגסמע
{{ספר תנכ"י
תיןט,נאפשתקרנימכוגפהא,דבשף
|שם=ספר שמואל
טנםעתיחמכםעפגנכמע]לעתנכפד,ץכ
|תמונה=[[קובץ:The Witch of Endor (William Blake) 2.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=מסיפורי ספר שמואל-שאול אצל [[בעלת האוב מעין דור]], ציור מעשה ידי [[ויליאם בלייק]]
|מספר פרקים=55 (שמואל א' - 31 פרקים, שמואל ב' - 24 פרקים)
|מספר פסוקים=1506
|סדרת ספרים=[[נביאים]]
|ספר קודם=[[ספר שופטים]]
|ספר הבא=[[ספר מלכים]]
|דמויות מרכזיות=[[שמואל]], [[שאול]], [[דוד]]
}}
ספר '''שְׁמוּאֵל''' הוא השלישי בספרי קובץ [[נביאים]] שב[[תנ"ך]]. הספר מתאר את ההתרחשויות משלהי ימי [[ספר שופטים|השופטים]] עד שלהי ימי [[מלך|מלכותו]] של [[דוד]]. הוא מגולל את פועלם של שני השופטים האחרונים, [[עלי הכהן]] ו[[שמואל]] הנביא, את עליית מוסד המלוכה בראשות מלך ישראל הראשון [[שאול]], ואת עלייתו ותקופת מלוכתו של דוד.
==רקע היסטורי==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תקופת השופטים]], [[ספר שופטים]]}}
לאחר כיבוש הארץ בידי [[יהושע בן נון]] כל שבט [[התנחלות השבטים|התנחל בנחלתו]] ללא מנהיג אחד לכל העם. בדורות שלפני התקופה המתוארת בספר שמואל, רווחה ב[[שבטי ישראל]] שיטת המנהיגות הכריזמטית. מנהיגים אלו מכונים במקרא "[[ספר שופטים|השופטים]]". עיקרי השיטה כפי המתואר בספר שופטים:
* כל שבט נלחם על נחלתו לבדו.
* בעת צורך, בדרך כלל צורך [[ביטחון לאומי|ביטחוני]], קם מהשבט המותקף "מושיע", [[מנהיג]] המוביל את העם לעימות עם הגורם המסכן.
* לעיתים מתאגדים כמה שבטים כדי להלחם יחד.
* המנהיג ממשיך להנהיג את העם גם אחרי תום העימות המזוין.
כתוצאה משיטת משילה זו, התפתחה מחזוריות היסטורית:
אחד השבטים או יותר היו נכבשים בידי גורם זר, בדרך כלל ממלכה זרה, נושעים מהשעבוד על ידי שופט, ושוב משועבדים וחוזר חלילה. המצב הביטחוני היה כל כך קשה שלמשך תקופות ארוכות שבטים איבדו חלקים גדולים מנחלתם לעמים אחרים, ו[[שבט דן]] אפילו גלה לאזור [[רמת הגולן]].
התקופה אופיינה ב[[אנרכיה]] בעם ישראל וחוסר אחדות. כך למשל התנהלה מלחמת אחים נגד שבט בנימין. כמו כן היו מקרים ששבטים לא באו לעזרת אחיהם במלחמה.
ברמה הערכית-דתית-פולחנית-רוחנית, פשה בעם באותה תקופה פולחן ה[[אלילים]]. בספר שופטים מתואר הפולחן כסיבה לשעבודים החוזרים והנשנים. כמו כן מתוארים מעשים המעידים על הידרדרות ערכית (לפחות מנקודת מבטו של בעל ספר שופטים), כמו למשל סיפור האונס של [[פילגש בגבעה]].
==תוכן הספר==
===משופטים למלוכה===
ראשית הספר (מפרק א' עד פרק ח') מציגה תמונה עגומה בקרב עם ישראל:
* [[שחיתות]] פושה בחוגי ה[[כוהן|כהונה]] הבכירים.
* שבטי ישראל נוחלים מפלה בקרב כנגד ה[[פלשתים]], ו[[ארון הברית]] נופל בשבי.
* מקום הפולחן המרכזי, [[משכן שילה]], חרב.
בתקופה הזו דורך כוכבו של שמואל הנביא. לידתו של שמואל, בן למשפחת לויים המתגוררת בהר [[אפרים]], אפופה דרמה בדומה לגיבורים אחרים בתנ"ך. [[חנה]], עקרה המתפללת ללידתו, אחת משתי נשותיו של [[אלקנה (דמות מקראית)|אלקנה]], נודרת להשאיל אותו לה' - כלומר להעביר אותו כילד למשכן שילה, שם ישרת בקודש. שמו של שמואל נגזר מנדר זה.
שמואל גדל בשילה ככוהן, אינו נוטה לשחיתות כ[[חפני ופנחס]] בניו של [[עלי הכהן]], ואף מתחיל להינבא. לאחר מפלת ישראל בקרב מול הפלשתים ומות עלי, שמואל הופך למנהיג העם ועושה חיל:
* תחת הנהגתו הרוחנית נוחלים שבטי ישראל ניצחון בקרב כנגד הפלשתים.
* [[החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים|הפלשתים משיבים את ארון הברית לישראל]].
* הוא מסיר את האלילים מהארץ, ומקיים שגרת שיפוט ופולחן במסעו בין ערים חשובות.
עם הזדקנותו של שמואל מתמנים בניו כשופטים, ושוב חלה התדרדרות:
* שחיתות פושה בקרב בניו.
* ההישג מול הפלשתים נשחק ונציב פלשתים יושב בלב [[שבט בנימין|ארץ בנימין]].
* נחש מלך [[רבת עמון|עמון]] לוחץ את שבטי עבר הירדן המזרחי.
התופעות הללו מהוות את הרקע לדרישת העם משמואל להקים מלוכה בישראל. לאחר דין ודברים מפורט בין שמואל למשלחת זקני העם, ולאחר מסר מהאל לפיו דרישת העם אמנם מגונה אך יש לקיימה, שמואל מסכים להמליך מלך על ישראל על פי [[מצוות מינוי מלך|דיני המלך]] הכתובים בתורה.
===עלייתו ונפילתו של המלך שאול===
[[קובץ:Witch of Endor. Dore 1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שאול ובעלת האוב, [[גוסטב דורה]], 1866]]
שאול, בן למשפחת אצולה משבט בנימין, [[שמן המשחה|נמשח]] בתחילה למלך על ידי שמואל בסתר, ואחר כך [[הטלת גורל|עולה בגורל]] לעיני כל העם - אך חוזר לביתו לעבודתו הרגילה ({{תנ"ך|שמואל א|ט|קצר=כן}}-[[s:שמואל א י|י]]). רק לאחר שהעמונים מאיימים בכיבוש [[יבש גלעד]] הוא נוקט בפעולתו הראשונה כמלך: הוא בונה לראשונה צבא המורכב מכלל העם ויוצא להושיע את יבש גלעד, פעולה המוכתרת בהצלחה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא}}}}. בין הישגיו של שאול:
* הקמת צבא מקצועי, בניגוד לנוהג הקודם של גיוס מיליציה עממית בהיקף מוגבל ובעת הצורך בלבד.
* מלחמה בפלשתים: שאול לא הביס את הפלשתים אבל מתואר כי המלחמה הייתה "חזקה" עליהם כל ימיו. במהלך אחד הקרבות עם הפלשתים מסתכסכים שמואל ושאול סביב ניהול הטקס הפולחני קודם הקרב{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יג}}}}.
* [[מחיית זכר עמלק|הכאת העמלק]], שאול הכה את ה[[עמלק]]ים מכה ניצחת. שמואל מנבא לשושלתו חורבן במעמד זה, משום שלא הרג גם את מלך העמלק [[אגג]], אלא שם אותו בשבי, ומשום שלא השמיד גם את רכוש העמלקים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|טו}}}}.
* הסרת עבודת האלילים: שאול גירש את [[כישוף|המכשפים]] האליליים ("אבות וידעונים") מן הארץ{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כח|ג}}}}.
שאול פיתח מערכת יחסים מורכבת ביותר עם דוד. הספר מתאר אפיזודות רבות של מפגשים בין השניים. מתואר כי דוד שימש כנגן עבור שאול, במטרה להקל על התקפי הדיכאון שמהם סבל האחרון מדי פעם. עוד מתואר כי דוד התנדב להתמודד לקרב יחידים מול [[גולית]] הפלשתי, ובעקבות ניצחונו החל כוכבו לדרוך. שאול השיא לו את בתו לדוד, אשר הלך וצבר פופולריות בקרב העם. היחסים בין השניים הלכו והידרדו, עד כדי ניסיונות רצח מצד שאול, שבעקבותיהם הפך דוד לפליט - ולאחר מכן המליך עצמו בחברון על חלק מצומצם של העם.
שאול נהרג בקרב נגד הפלשתים על [[הר הגלבוע]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|לא}}}}, לאחר ש[[העלאה באוב|העלה באוב]] את רוחו של שמואל ערב הקרב{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כח}}}}. שאול בחר לצאת לקרב על אף בשורת שמואל לפיה ימות יחד עם בנו [[יהונתן]] למחרת.
===עלייתו ומלוכתו של המלך דוד===
דוד, בן למשפחת [[רועה|רועים]] מ[[בית לחם]] [[שבט יהודה|יהודה]], נמשח למלך על ידי שמואל על רקע אכזבתו של האחרון משאול. דוד יצר רשת של קשרים עם בית המלך שאול (שימש כ[[מוזיקאי|נגן]] המלך, שר בצבאו, בן ברית של הנסיך [[יהונתן בן שאול]]). הוא התפרסם בעקבות הקרב נגד הענק [[דוד וגולית|גולית]] הפלשתי, וכפרס על תפקודו בקרב זה נשא את [[מיכל]] בת המלך שאול לאישה - לא לפני ששילם את ה[[מוהר]] שנקב לו שאול, מאה [[עורלה|עורלות]] פלשתים, אך למרות זאת, דוד הביא לשאול מאתיים עורלות. עם הזמן הסתכסך עם שאול והפך מבוקש בידי המלך. דוד וחבורת לוחמיו ברחו ומצאו מקומות מקלט שונים ברחבי הארץ - בין היתר מצא דוד מקלט ב[[גת (עיר פלשתית)|גת]] הפלשתית. שבע שנים אחרי מותו של שאול, מלך דוד בחברון - ומסתבר שהיו עימותים מזוינים ממושכים בין הצדדים
עם נפילת שאול ויהונתן בקרב, קונן דוד את [[קינת דוד|קינתו]] המפורסמת וכרת ברית עם העם בה התמנה למלך. {{ש}}
===== בין הישגיו של דוד =====
*הבסת הפלשתים: דוד הכה את הפלשתים מכה ניצחת ואחרי ימיו הם חדלו מלהוות איום על ישראל.
*הכרעת הקרב על ירושת הארץ: דוד ביסס את הנוכחות העברית בישראל מול ה[[כנענים]].
*ארגון הממלכה: לראשונה מופיעים [[סופר|סופרי מלך]], [[עיר בירה]] שסביבה נבנים [[ביצורים]], שרי [[מיסים]] ושאר פונקציות ממלכתיות.
*בניית ירושלים: [[כיבוש ירושלים בידי דוד|דוד כבש את יבוס]] מידי ה[[יבוסים]] והקים בה את בירתו.
*הכנת התשתית לבניית המקדש: דוד קנה את [[גורן]] [[ארונה היבוסי]], הוא [[הר הבית]] שעליו בנה בנו [[שלמה]] את [[בית המקדש]]. לפי המתואר בספר, דוד רצה לבנות את בית המקדש בעצמו, אך האל לא איפשר זאת בשל הדם הרב שדוד שפך.
===== אירועים אחרים בימי דוד =====
* בעומדו בראש חבורתו ניסה לגבות [[דמי חסות]] מ[[נבל הכרמלי]], שסירב לשתף פעולה. לאחר שדוד בא בדברים עם אשת נבל אביגיל, נבל מוצא את מותו ודוד נושא את [[אביגיל]] לאשה.
* שתי מרידות התרחשו בימיו: [[מרד שבע בן בכרי]], ו[[מרד אבשלום]], בנו של דוד.
* הסתבך בפרשת [[כבשת הרש]]: [[דוד ובת שבע|שכב עם]] [[בת שבע]] אשת [[אוריה החתי]] והכניס אותה להריון. ניסיונו הכושל להסתיר את הפרשה הסתיים במתן פקודה לחיסול בעלה, אוריה החתי, ובנישואים עם בת שבע. הפרשה מוצגת בספר כחטא חמור, עליו נענש דוד במותו של הרך הנולד. הבן השני של דוד ובת שבע הוא המלך שלמה.
* בארמונו הנסיך [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] את הנסיכה [[תמר (בת דוד)|תמר]], בעקבות כך אבשלום [[רצח אמנון|רצח את אמנון]].
* הוציא להורג את הצאצאים הנותרים לבית שאול.
* ערך [[מפקד אוכלוסין|מפקד]] בישראל, דבר המוצג כחטא.
האירוע האחרון המתואר בספר הוא הקרבת קורבנות מצד דוד על המזבח בגורן [[ארוונה|ארונה היבוסי]], דבר שהביא לעצירת המגפה שפשתה בעם.
==חלוקת הספר לשניים==
{{מצגת
|1=
קובץ:Leningrad Codex P341.JPG#המעבר בין שמואל א' לשמואל ב' ב[[כתב יד לנינגרד]] (מסומן בחץ), ניתן לראות שהסופר לא הפריד ביניהם כנהוג לעשות במעבר ספר.
קובץ:Codex Cairensis p124.JPG#המעבר בין שמואל א' לשמואל ב' ב[[כתב יד קהיר]] ([[המאה ה-11 לספירה]]). גם כאן ניתן לראות שהסופר לא הפריד ביניהם כנהוג לעשות במעבר ספר.
|יישור=
|רוחב=250
|כותרת=
}}
בגמר עריכת הנוסח העברי לא היה הספר מחולק לשניים. גם [[אוצר מילים|בלשונו]], [[אידאה|רעיונותיו]] [[ספרות|ואמצעיו הספרותיים]] מדובר בספר אחיד (יחסית לספרים אחרים בתנ"ך){{הערה|שם=גרסיאל|1=משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 34}}.
החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת (בכתבי היד העבריים מ[[ימי הביניים]] עדיין נשתמרה החלוקה המקורית בה הספר מופיע כיחידה אחת), ונולדה כתוצאה מגידול בנפח הטקסט עם [[תרגום השבעים|תרגום התנ"ך ליוונית]]. בתרגום זה נתפסו ספרי שמואל ו[[מלכים]] כספר אחד (בשם "מלכויות"), והם חולקו לארבעה עקב גודלם: מלכויות א', ב', ג', ד'. עם אימוץ [[חלוקת הפרקים בתנ"ך]] מן הנוצרים בתנ"כים העבריים, אומצה גם החלוקה בספרי שמואל ומלכים.
[[הירונימוס]] מטעים בהקדמתו המפורסמת לספר שמואל כי עשרים ושניים ספרי המקרא שקולים לעשרים ושתיים אותיות [[האלפבית העברי]], וכמו שבאלפבית העברי ישנן חמש אותיות כפולות (מנצפ"ך) כך גם חמשה מספרי [[המקרא]] הם "כפולים" (שמואל, [[ספר מלכים|מלכים]], [[ספר דברי הימים|דברי הימים]], [[ספר עזרא|עזרא]]-[[ספר נחמיה|נחמיה]], [[ירמיהו]]-[[איכה]]).
==חיבורו של ספר שמואל בראי המסורת==
=== שיטת חז"ל ===
על פי [[חז"ל]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}}}, המתבססים על הנאמר ב[[דברי הימים]]{{הערה|"וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים--הִנָּם כְּתוּבִים, עַל-דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, וְעַל-דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא, וְעַל-דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה"{{תנ"ך|דברי הימים א|כט|כט}}}}, שמואל כתב את ספר שמואל עד מותו ואז החליפו אותו נביאי התקופה, [[גד הנביא|גד]] ו[[נתן הנביא|נתן]].
===שיטתו של דון יצחק אברבנאל===
[[יצחק אברבנאל|דון יצחק אברבנאל]] בחן את ספר שמואל ואת ספר דברי הימים, והצביע על מספר פסוקים שלדעתו לא ייתכן כי נכתבו בידי אחד משלושת הנביאים הנ"ל. למשל{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ט|ט}}}},{{ציטוטון|לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה}} השימוש במילה "לפנים", יחד עם הקביעה שמאז האירועים ועד לכתיבת הספר השתנתה המילה שמשמעותה "נביא" יש בהם כדי להצביע על זמן רב שחלף בין האירועים לכתיבתם. כמו כן מהפסוק {{ציטוטון|לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כז|ו}}}}, עולה שכבר מלכו מספר מלכים ב[[ממלכת יהודה]] לאחר [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]].
הוא מסיק כי הסיפור נכתב כהידור של שלושת חיבורי הנביאים הללו, וכי המהדיר - לדעתו הנביא [[ירמיהו]] - הוסיף הערות ופרשנויות. הוא אף מצביע על פסוקים שלדעתו נוספו על ידי [[עזרא הסופר]]{{הערה|משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 24}}.
==חיבורו של ספר שמואל בראי המחקר ==
החוקרים נחלקו בשאלת עיתוי ואופן חיבורו של הספר; חלקם מקדימים אותו לימי [[דוד]], אחרים מייחסים אותו לימי [[שלמה]], ויש אף המאחרים אותו עד [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]]{{הערה|1=למשל John Van Seters בספרו The Biblical Saga of King David מתארך את הספר לתקופתו של אחשוורוש או דרוויש }}. ה[[פרופסור]] ל[[חקר המקרא]] [[משה גרסיאל]] סוקר את הגישות השונות ומזהה מגמה של הקדמת מועד חיבור הספר בידי חוקרים ישראלים בני זמננו: הללו נוטים לייחסו לימי [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]]{{הערה|משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עד עמוד 34}}.
===שיטתו של יוליוס ולהאוזן===
[[יוליוס ולהאוזן|יוליוס וֶלְהַאוּזֶן]], מייסד [[השערת התעודות]] בביקורת המקרא, מייחס את חלקו העיקרי של הספר ל"מקור כוהני החי ב[[גלות בבל]] בראשית התקופה הפרסית". הוא מבסס את טענתו על פרשנותו להשקפת העולם של מחבר הספר:
ולהאוזן טוען כי ההתמקדות בשופטים שהם כוהנים במוצאם ותפקידם (עלי ושמואל) משקפת את ה[[תיאוקרטיה]] ששלטה בישראל בראשית התקופה הפרסית. עוד לדידו של ולהאוזן ההתנגדות למלוכה שמוצגת בפרקים הראשונים בספר נאמנה לאידאות המאוחרת המגנות את הדרישה למלך בשר ודם כחטא דתי.
את מיעוטו של הספר הוא מייחס למקור עתיק יותר (כמעט כל פרק ט', ראשית פרק י' וראשית פרק י"א בספר שמואל א') משום שהם מציגים את "דמותו האמיתית של שמואל כרואה אלמוני בגבולין", ואת שאול "כשופט מושיע". המלכת שאול, כך לפי ולהאוזן, נעשית על ידי שמואל מתוקף מעמדו הסאקארלי המיוחד.
=== שיטתו של משה צבי סגל ===
לדעת [[חוקר המקרא]] והרב [[משה צבי סגל]] נכתב ספר שמואל כהידור של כמה חיבורים: חיבור קדום על תולדות שמואל{{הערה|לחיבור על תולדות שמואל הוא מייחס את הקטעים הבאים: שמואל א' - א', ג', ז' 2 - ח' 22, י' 17 - 27, י"א 14, י"ב 22, ט"ו - ט"ז 13, כ"ה 1, כ"ח 3 - 25}}, חיבור קדום על בית עלי{{הערה|לחיבור זה הוא מייחס את הקטעים: שמואל א' - ב' 12 - 17, ב' 22 - 25, ב' 27 - 36, ד' 1 - ז' 1.}}, חיבור על המלך [[שאול]]{{הערה|לחיבור זה הוא מייחס את הקטעים: שמואל א' - ט' 1 - י' 16, י"א 1 - 13, י"ג 2 - 5 ועוד.}}, ורשימה מלכותית{{הערה|הרשימה נמצאת ב{{תנ"ך|שמואל א|יד|מז|נב}}}}. בנוסף ישנן כמה הערות עורך, וכמה תוספות מאוחרת{{הערה|למשל {{תנ"ך|שמואל א|יג|א}}}}. לדעתו למעט התוספות המאוחרות כל הספר נכתב והודר בימי הבית הראשון{{הערה|ב. אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל, הוצאות י"ל מגנס, ירושלים, תשל"ג, עמוד 139}}.
=== שיטתו של אלכסנדר רופא ===
הפרופסור ל[[חקר המקרא]] [[אלכסנדר רופא]] חקר את ספר שמואל בשיטות ביקורתיות. תחילה, ניסה להחיל את [[ביקורת המקרא#שיטת ביקורת המקרא|תורת התעודות]] על הספר. לדבריו, ניסיון זה נכשל מכמה סיבות:
# אחידותו ה[[שפה|לשונית]] הרבה של הספר אינה מאפשרת לחלקו לתעודות שונות בדומה לחלוקת ה[[תורה]].
# הנושאים המרכזיים של התעודות אינם נדונים בספר שמואל. למשל, [[ריכוז הפולחן]] שהוא הנושא המרכזי של [[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדברימי]] אינו מוזכר בספר כלל, כמו גם נושא ה[[עבודה זרה|עבודה הזרה]], שהוא מרכזי לכמה מן התעודות. עם זאת, לדעת רופא ניתן להצביע על פסוקים בודדים בספר המהווים עריכות דברימיות.
# [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של הספר (להוציא חריגים ספורים) אינו כולל מילים ממקור [[פרסית|פרסי]], [[ארמית|ארמי]], או [[לשון חכמים]], או כל עדות אחרת להתערבות מאוחרת.
# [[משפט המלך]] המופיע בספר מעלה דמיון רב למסמכים כנעניים בני התקופה, ולא פרסיים למשל.
מכל אלו ועוד מסיק רופא כי זמן כתיבת הספר הוא זמן קצר לאחר האירועים המתוארים בו, ולפני כתיבת המקור הדברימי (בערך 640 לפנה"ס).
רופא אף ניסה לעמוד על מיקומו הגאוגרפי של המחבר. לדעתו, המחבר שייך ל[[ממלכת אפרים]], לאור היחס החיובי לשמואל (בן [[שבט אפרים]]), היחס השלילי לדוד, ההיכרות האינטימית עם [[משכן שילה]] ועוד. מכאן שהספר נתחבר לפני חורבן שומרון (בערך 733 לפנה"ס), ומשמר [[סיפר|נרטיב]] אפרתי של המאורעות.
רופא מחלק את הספר לשתי חטיבות רעיוניות (ולא לשוניות). לדעתו, מגמת הכתוב בי"ב הפרקים הראשונים היא התנגדות למוסד המלוכה, וטקסט זה נתגבש זמן לא רב אחרי עליית המלוכה. פרקים י"ג והלאה, המגלים בקיאות רבה בפרטי הפרטים של המאורעות, נכתבו זמן לא רב אחרי ימי דוד. שני המקורות נערכו בשלב מאוחר יותר (סמוך לחורבן שומרון) בידי "המחבר האפרתי".
רופא טוען שהטקסט המופיע בראשית [[ספר מלכים]] היה במקורו חלק מספר שמואל. בנוסף, הוא מצביע על נקודות דמיון רבות בין ספר שמואל ל[[ספר יהושע]] - לדעתו שניהם נערכו על ידי אותו מחבר אפרתי{{הערה|אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, חלק שלישי: ספרות הנבואה}}.
====חריגים בספר שמואל לשיטתו של רופא====
רופא מציג כמה חריגים בספר שכנראה נוספו על ידי עריכה מאוחרת יותר, הבולט שבהם הוא סיפור [[דוד וגוליית]]. על ידי השוואה ל[[תרגום השבעים]] ועל ידי ניתוח בלשני של הטקסט, טוען רופא כי הטקסט נכתב ב[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] והוא למעשה ראשיתה של התפישה ה[[משיח]]ית ב[[עם ישראל]].
===שיטתו של משה גרסיאל===
[[משה גרסיאל|גרסיאל]] מעלה מספר טיעונים לקביעת מועד חיבור הסיפור, אותו הוא מייחס לראשית ימי מלכות שלמה{{הערה|משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמודים 37 - 38}}:
# אין בספר שום אזכור לאירועים הדרמטיים שעתידים להתרחש: [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג הממלכה]], [[ממלכת ישראל#חורבן ממלכת ישראל|חורבן שומרון]], [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]]. לדידו, אילו חובר הספר אחרי אחד או יותר מן האירועים הללו, סביר היה למצוא בו התייחסות כלשהי להם, שכן מדובר בספר היסטורי נבואי, ולא היא.
# הספר מציג הבטחה אלוהית ל[[דוד המלך]] כי זרעו ימלוך "עד עולם". להבנתו, לא ניתן לחבר טקסט כזה אחרי פילוג הממלכה, ובוודאי לא אחרי גלות בבל.
# ספר מלכים מתאר פעילות תרבותית ענפה בימי [[שלמה המלך]], ואף את נוכחותם של סופרים בחצרו. מתבקש אם כן כי בזמנו נכתבו ספרי היסטוריה מלכותית שפיארו אותו. אל ייפלא איפוא כי נוצר צורך לכתוב גם על אביו, דוד, המהווה אחת מדמויות המפתח של ספר שמואל.
# ספר שמואל אינו מתייחס לאף אחת מהאימפריות העתידיות: [[אשור]] (שהיוותה גורם מרכזי זמן לא רב אחרי ימי שמואל), [[בבל]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[מדי]] אינן נזכרות כלל, ו[[מצרים]] נזכרת אך רק בהקשר של [[יציאת מצרים]]. לעומת זאת, העמים הקדומים של תקופת שמואל: ה[[פלשתים]], [[הכנענים]], עמי [[עבר הירדן|עבר הירדן המזרחי]], מלכי [[ארם]], [[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]] ודומיהם תופסים בספר מקום מרכזי. מכאן מסיק גרסיאל כי סדר היום הפוליטי של כותב או עורך הספר התעצב סמוך לימי שמואל{{הערה|שם=גרסיאל2|משה גרסיאל, שלבי חיבורו של ספר שמואל ואמינותו כמקור היסטורי, פורסם בבלוג של לאה מזור}}.
# הספר מרבה להזכיר את אזורי [[הנגב]] ואת [[גת (עיר פלשתית)|גת]] הפלשתית. בהתאם לממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], אזורי הנגב חרבו במסע [[שישק]] ולא חזרו לקדמותם, ואילו גת חרבה במסע [[חזאל]] ולא חזרה לקדמותה. לדעתו, קשה לייחס את תיאורי אזורי הנגב וגת למחבר שחי פרק זמן ניכר אחרי מסעות אלו. מאחר שמסע שישק התרחש כשני דורות אחרי ימי דוד, הרי שהספר - או לפחות חלקו זה - נתחבר בדורות הסמוכים לו{{הערה|שם=גרסיאל2}}.
===שיטתו של בנימין אופנהיימר===
[[בנימין אופנהיימר]] מנתח את גישתו של ולהאוזן ומעלה טיעונים נגדיים:
* ראשית, הוא טוען כי לא התקיימה תיאוקרטיה בישראל של ראשית התקופה הפרסית, וכי הכהנים לא היו שליטיה של יהודה באותה תקופה כך שאין דמיון לימי עלי ושמואל.
* שנית, המבנה השלטוני הדומה ביותר לתיאוקרטיה - שלטון אלוהים על ידי מנהיגות כריזמטית התקיים דווקא בימי השופטים ולא ניתן לטעון כי הספר חובר בימי השופטים.
* שלישית, אין זה נכון כי בראשית התקופה הפרסית רווחה בישראל התנגדות למלוכה, הוא מוכיח כי [[כורש]] נתפש כמלך בחסות האלוהים, וכי נביאי התקופה נכספו לשובה של מלכות בית דוד. רביעית, ההתנגדות למלוכה שמוצגת בספר שמואל דומה מאד למסמכי [[אללח']] ו[[אוגרית]] הקדומים וסביר שהתנגדות זו התעוררה באותה תקופה.
בנוסף, מנסה אופנהיימר לאתר את החלקים הקדומים בספר, הוא מציין כי סיפור הצלת יבש גלעד{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא|א|יא}}}} הוא קדום על פי כל החוקרים. בדומה לחוקרים אחרים גם הוא טוען כי עיקר הספר חובר לפני העריכה הדברימית. כראייה הוא מביא בין היתר את העובדה כי הספר אינו מגנה את העובדה שהנסיכה [[מיכל בת שאול]] החזיקה [[תרפים]] (פסלוני אלילים) במיטתה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יט|יג}}}}. ואילו, בכל מקום בו התקיימה עריכה דברימית מגונה עבודת האלילים בכל פה.
===שיטתם של חוקרים אחרים===
בדומה לגרסיאל, גם הפרופסור לחקר המקרא [[שמואל אברמסקי]] מסיק כי מועד חיבור הספר הוא ימי שלמה, אם כי סופם ולא ראשיתם{{הערה|עולם התנך, שמואל א', מבוא, עמוד 19, פסקה לפני אחרונה}}.
הפרופסור לחקר המקרא [[יחזקאל קויפמן]] גורס כי הספר נתחבר עוד בימי דוד - בין היתר משום שמלכות דוד היא האופק האחרון בספר{{הערה|משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 36}}.
ישנם גם חוקרים אחרים המסיקים מסקנות שונות בדבר מועד חיבור הספר.
==מחקר ספרותי - סגנון הספר==
הספר כתוב באופן סיפורי ועלילתי. על אף העובדה שהספר מצייר את דמותם של מנהיגים מן החשובים בתולדות ישראל, אין הוא מתאר אותן כדמויות מופת חפות מכל רע אלא כאנשים בשר ודם. כך למשל, הספר אינו מעלים את ההתפרצויות הבוטות של שאול כלפי סביבתו, את מערכת היחסים הנפתלת של דוד עם [[מיכל]], או את התסבוכת של דוד עם [[נבל הכרמלי|נבל]] ו[[אביגיל]] אשתו. זאת בניגוד מוחלט למנהג הרווח במזרח הקדום לחסוך ביקורת מהמנהיג ולהפליג בשבחיו.
הספר מגלה בקיאות רבה (מדומה או אמיתית) בפרטי הפרטים של האירועים, ותיאור עמוק, מקיף ורב ממדי (ברמה הפסיכולוגית-מחשבתית) של הדמויות החשובות.
מלומדים רבים קושרים כתרים לספר, ובהם הפרופסור שמואל אברמסקי:{{הערה|שם=גרסיאל}}
{{ציטוט|תוכן=מוקד ייחודו של ספר שמואל בין ספרי המקרא הוא בשלמותו הספרותית והאידיאית המחפה על כל ההבדלים שבין חלקיו השונים, שלפי אמת המידה שבידינו נראים לנו כסתירות, הפוגמות בשלמות. ובכל זאת, כחיבור אחיד, יחידאי הוא ספר שמואל בין ספרי המקרא, והוא הראשון ביניהם מצד קדמות עריכתו כספר שלם...ספר שמואל, כפי שהוא לפנינו, יש להעריכו מבחינת הסטרוקטורה, כיצירה פינומינאלית סגולית בהתפתחות ספרות ההיסטוריוגרפיה בתולדות האדם, דורות הרבה לפני שהחלו לרשום תולדות ודברי הימים ביוון וברומי}}
הספר אינו [[עולה בקנה אחד]] עם ספרים מקבילים של עמים רבים אחרים, שאינם מציגים תיעוד של תחילת המלוכה - הנתפשת כשיטת השלטון שנהגה מאז ומתמיד בעמים אלו.
==ניבים, ביטויים שמקורם בספר שמואל==
*{{ציטוטון|מנה אחת אפיים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|ה}}}} - כפליים. על יסוד כמות האוכל הכפולה שהיה מגיש [[אלקנה]] ל[[חנה]].
*{{ציטוטון|לנער הזה התפללתי}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|כז}}}} - ציפיותיי התגשמו. על יסוד הבעת שביעות הרצון של חנה אם שמואל.
*{{ציטוטון|הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה}}{{הערה|על פי {{תנ"ך|שמואל א|ט}}}} - משל לאדם שזכה בדבר יקר ערך מבלי שחיפש אותו. על יסוד סיפורו של שאול שנמשח למלך אחרי שפגש את שמואל במהלך חיפוש אחר אתונות אביו.
*{{ציטוטון|נחבא אל הכלים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|י|כב}}}} - מצטנע. על יסוד התחבאותו של שאול בזמן הגרלתו למלך.
*{{ציטוטון|הגם שאול בנביאים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|י|יא}}}} - בלשון ימינו משמש הביטוי במשמעות מושאלת, ובא לציין אדם המתחיל לפתע לעסוק בדבר שאינו בקי בו או שאינו ראוי לו. על יסוד שני סיפורים בספר בהם שאול מתנבא לפתע.
*{{ציטוטון|איך נפלו גיבורים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|א}}}} - תמיהה או קינה על כישלון של אדם או קבוצת אנשים מוצלחת. מקינת דוד על יונתן.
*{{ציטוטון|אין חזון נפרץ}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ג|א}}}} - תופעה שאינה שכיחה, תופעה שאינה נפוצה. בתקופת עלי הכהן עד שמואל, לא היו נביאים.
*{{ציטוטון|מימים ימימה}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|יט}}}} - מדי שנה בשנה.
==ראו גם==
*[[משפט המלך]]
*[[כרונולוגיה של המקרא]]
==לקריאה נוספת==
* [[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''', [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|הוצאת קריית ספר]], 1964.
* {{דמויות מן המקרא|ז' - "שמואל כמחדש דתי"}}.
* [[שמעון בר-אפרת]], '''שמואל א''' ו'''שמואל ב''' (סדרת "[[מקרא לישראל]]"), [[עם עובד]] ו[[הוצאת מאגנס]], 1996.
* משה אילת, '''שמואל וכינון המלוכה בישראל''', הוצאת מאגנס, 1998.
* [[אוריאל סימון]], '''קריאה ספרותית במקרא: סיפורי הנביאים''', [[מוסד ביאליק]], 2001.
* [[משה גרסיאל]], '''ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל''' (ארבעה כרכים), [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2008.
* [[אמנון בזק]], '''שמואל א': מלך בישראל''', [[הוצאת קורן]] - ספרי מגיד, תשע"ג. '''שמואל ב': מלכות דוד''', הוצאת קורן - ספרי מגיד, תשע"ד.
* [[בנימין לאו]], '''שמואל - בקודש חזיתיך''', [[ידיעות ספרים]], 2014.
* ישראל כץ, '''בין שני מלכים - סיפורים כפולים בספר שמואל''', [[רסלינג]], 2015.'''<nowiki/>'''
*. Samuel R. Driver, '''Books of Samuel''' (ICC, 2nd edition; Oxford: Cla'''<nowiki/>'''rendon, 1913).
*Hans W. Hertzberg, '''I & II Samue'''l (OTL; trans. J.S. Bowden; London'''<nowiki/>''': SCM, 1964)
==קישורים חיצוניים==
<br />{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
{{ספר תנ"ך|שם=שמואל א|תורת אמת=d_root__002_nbyaym__08_shmoal_a|ממרא=08a}}
* [http://www.929.org.il/page/233 ספר שמואל א] באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
{{ספר תנ"ך|שם=שמואל ב|תורת אמת=d_root__002_nbyaym__08_shmoal_b|ממרא=08b}}
* [http://www.929.org.il/page/264 ספר שמואל ב] באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* פרופ‘ משה גרסיאל, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/04/blog-post_2876.html שלבי חיבורו של ספר שמואל ואמינותו כמקור היסטורי]
* {{רמב"י נושא|תנך. שמואל|רשימה=כן}}
* [http://www.bneyzion.co.il/בית-המדרש/נביאים/שמואל-א/ ספר שמואל א] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
* [http://www.bneyzion.co.il/בית-המדרש/נביאים/שמואל-ב/ ספר שמואל ב] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
* הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים ב[http://alamapa.com/book/שמואל-א/ ספר שמואל א] - לפי פרקים, באתר [http://alamapa.com/ עלמפה]
* הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים ב[http://alamapa.com/book/שמואל-ב/ ספר שמואל ב] - לפי פרקים, באתר [http://alamapa.com/ עלמפה]
{{ltr|
* Henry Preserved Smith, [http://archive.org/stream/criticalexsamuel00smituoft ''Samuel''] (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1899. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/mavo-shmuel.pdf הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ '''<nowiki/>'מניין השנים בספר שמואל'''' באתר דעת]{{מיזמים|ויקיציטוט=ספר שמואל|ויקיטקסט=ספר שמואל}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ספרי התנ"ך}}
| 