אסמאעיל הנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.246.133.248 (שיחה) לעריכה האחרונה של Israeli Homo Sapiens
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 36:
 
== ביוגרפיה ==
הנייה נולד ב-[[1962]] ב[[מחנה פליטים פלסטיניםהערבים|מחנה הפליטים]] [[שאטי]] שב[[רצועת עזה]] לאב דייג ממשפחה שברחה מהכפר [[אל-ג'ורה (נפת עזה)|אל-ג'ורה]] שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.
 
בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת [[משפחה|משפחתו]]{{הערה|{{מעריב אונליין||החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי"|news/israel/Article-671545|19 בנובמבר 2019}}}}. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של [[האוניברסיטה האסלאמית]] של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם [[מוחמד דחלאן]], יו"ר "השביבה" ולימים מבכירי תנועת [[פת"ח]]. בשנת [[1987]] קיבל תואר ב[[ספרות ערבית]] מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם ב[[מעצר מנהלי]] לחצי שנה.
 
החל מ-[[1989]] ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ב[[בית סוהר קציעות|כלא קציעות]]. בסיום התקופה [[גירוש פעילי החמאס ללבנון|גורש לדרום לבנון]] ב-[[1992]], חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות ל[[המועצה המחוקקת הפלסטיניתהערבית|מועצה המחוקקת הפלסטיניתהערבית]] הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס.
 
לאחר שחרורו של [[שייח']] [[אחמד יאסין]] מהכלא ב-[[1997]] מונה הנייה לראש לשכתו. בספטמבר [[2003]], בעת ששהה בדירה בעזה עם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], בניסיון לחסל את צמרת החמאס ששהתה בבניין באותו הזמן.
 
מעמדו של הנייה בתנועת החמאס הלך והתחזק במשך [[האינתיפאדה השנייה]] בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי [[מדינת ישראל]]. בדצמבר [[2005]] נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-[[25 בינואר]] 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת [[פת"ח]] ונבחר ל[[ראש ממשלת הרשות הפלסטיניתהערבית|ראשות הממשלה]] של [[הרשות הפלסטיניתהערבית]] החל מ-[[19 בפברואר]] 2006.
 
בתקופתו סבלה הרשות הפלסטיניתהערבית מ[[אמברגו|חרם כלכלי]], עקב היות חמאס [[ארגון טרור]]. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-[[14 בדצמבר]] 2006, נעשה ניסיון [[התנקשות|להתנקש בחייו]] על ידי כמה פעילי פתח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע{{הערה|{{nrg|ברק רביד|ניסיון התנקשות בחייו של הנייה|518/281|14 בדצמבר 2006|1|1}}}}.
 
בעקבות החרם ועל רקע חטיפת [[גלעד שליט]] ואירועים אלימים בין פתח לחמאס, הוחלט על הקמת [[ממשלת אחדות לאומית|ממשלת אחדות]] פלסטיניתערבית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-[[17 במרץ]] [[2007]] והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניותהערביות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה [[עזאם אל-אחמד]] מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד [[ממשלת ישראל]], בראשותו של [[אהוד אולמרט]]. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל ה[[או"ם]] [[באן קי מון]] סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת [[הולנד]] לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיניערבי, בנימוק ש[[האיחוד האירופי]] רואה בחמאס ארגון טרור.
 
ב-[[14 ביוני]] [[2007]] הודיע [[נשיא הרשות הפלסטיניתהערבית]] [[מחמוד עבאס]] על פיטורי הניה מתפקיד ראש הממשלה עקב ה[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|עימותים ברצועת עזה]]{{הערה|{{ynet|עלי ואקד וסוכנויות הידיעות|אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות|3413075|14 ביוני 2007}}}}. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה ממשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה ב[[מבצע עופרת יצוקה]], שבמהלכו נהרגו 1,166 פלסטינים, בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מ[[ארגוני טרור]] נוספים", 162 שלא נקבע שיוכם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/03/2602.htm אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטיניםהערבים במבצע נמוך מכפי שפורסם], אתר [[דובר צה"ל]], 26.3.2009}}, והוחרבו כל בנייני הממשל, כמו גם בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך כל המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".{{הערה|1={{הארץ|אבי יששכרוף|איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב|1.1240733|12.1.2009}}
}}
 
ב-[[2010]] הכריז כי החמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע ב[[משאל עם]] ובכפוף לתנאים נוספים{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! חדשות|הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם|1762361|01 בדצמבר 2010}}}}.
 
נמנה עם מובילי העסקה לשחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטיניםערבים, בהם 280 [[רצח|רוצח]]ים שנשפטו ל[[מאסר עולם]], בתמורה לשחרורו של [[גלעד שליט]]. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"{{הערה|{{הארץ||מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים"|1.1526245|18 באוקטובר 2011}}}}.
 
ביולי [[2014]] במהלך [[מבצע צוק איתן]] הפציץ [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] את ביתו, אך הנייה לא שהה בבית באותה עת ולא נפגע{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה|281034|29 ביולי 2014}}}}. באותה שנה, במאמר באתר [[כלכליסט]]{{הערה|דורון פסקין, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3635864,00.html תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן], אתר כלכליסט, מתאריך 13.7.2014}} נאמר: "הנייה רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ב[[רחוב עומאר אל־מוכתאר]] בשכונת רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר", הוכחה לעושרו הרב של האיש. בעיתונים אחרים נאמד עושרו במיליארדים.