מקס סולובייצ'יק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
הוספת תבנית, עדכון בוויקינתונים
שורה 1:
{{מנהיג
[[קובץ:Dr Maksas Soloveičikas.jpg|ממוזער|צילום דף מה[[דרכון]] ה[[ליטא]]י של [[דוקטור|ד"ר]] מקס סולובייצ'יק, 1919–1923 לערך {{ליטאית}}. פרטי הדף: מקום מגורים – קאוּנָס; תאריך [[לידה]] – [[19 בנובמבר]] [[1883]]; [[גובה]] – גבוה; [[צבע]] [[שיער]] – [[שחור]]; [[צבע עיניים]] – שחור; [[פנים]] – [[מלבן|מלבניות]]; ד"ר לפילוסופיה ושר לענייני [[יהודי]]ם; לאום – יהודי; [[דת]] – יהודי]]
|שם בשפת המקור =Maksas Soloveičikas
[[קובץ:Editorial staff of Razsvet in Saint Petersburg in 1912.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מערכת "[[ראזסווייט]]" ב[[סנקט פטרבורג]], 1912. יושבים (מימין): מקס סולובייצ'יק (לימים סוליאלי), [[אברהם אידלסון]], [[זאב ז'בוטינסקי]]; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, [[שלמה גפשטיין]].]]
|תאריך לידה עברי=[[י"ד בתשרי]] [[תרמ"ד]]
|תאריך פטירה עברי=[[ו' באדר ב']], [[תשי"ז]]
|תאריך עלייה= [[1933]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=חבר ה[[סיימאס]]
|התחלת כהונה=[[מאי]] [[1920]]
|סיום כהונה=[[דצמבר]] [[1922]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר]] לענייני יהודים בממשלה [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטאית]]
|התחלת כהונה=[[יוני]] [[1919]]
|סיום כהונה=[[דצמבר]] [[1922]]
}}
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=
*ממייסדי ה"[[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]"
*חבר [[ההנהלה הציונית]]
*מנהל מערכת השידורים ברדיו ב[[ישראל|מדינת ישראל]]
}}
}}
ד"ר '''מקס סולובייצ'יק''' (ב[[לשון הקודש]]: מנחם מרדכי; ב[[ליטאית]]: '''Maksas Soloveičikas'''; בכתיב ארכאי: '''סולוביטשיק'''; לימים '''מנחם סוליאלי;'''{{כ}} [[19 בנובמבר]] [[1883]],[[י"ד בתשרי]] [[תרמ"ד]]) – [[9 במרץ]] [[1957]], [[ו' באדר ב']], [[תשי"ז]])) היה מנהיג [[ציונות|ציוני]], חוקר [[תנ"ך]], חבר ה[[סיימאס]] הליטאי, [[שר]] לענייני יהודים בממשלה [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטאית]], ממייסדי ה"[[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]" ב[[ברלין]], חבר [[ההנהלה הציונית]], מנהל מערכת השידורים ברדיו ב[[ישראל|מדינת ישראל]].
 
== קורות חיים ==
[[קובץ:Dr Maksas Soloveičikas.jpg|ממוזער|צילום דף מה[[דרכון]] ה[[ליטא]]י של [[דוקטור|ד"ר]] מקס סולובייצ'יק, 1919–1923 לערך {{ליטאית}}. פרטי הדף: מקום מגורים – קאוּנָס; תאריך [[לידה]] – [[19 בנובמבר]] [[1883]]; [[גובה]] – גבוה; [[צבע]] [[שיער]] – [[שחור]]; [[צבע עיניים]] – שחור; [[פנים]] – [[מלבן|מלבניות]]; ד"ר לפילוסופיה ושר לענייני [[יהודי]]ם; לאום – יהודי; [[דת]] – יהודי]]
[[קובץ:Editorial staff of Razsvet in Saint Petersburg in 1912.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מערכת "[[ראזסווייט]]" ב[[סנקט פטרבורג]], 1912. יושבים (מימין): מקס סולובייצ'יק (לימים סוליאלי), [[אברהם אידלסון]], [[זאב ז'בוטינסקי]]; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, [[שלמה גפשטיין]].]]
מנחם (מקס) בן אברהם-אבא נולד ב[[קובנה]] (אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]; כיום ב[[ליטא]]). קיבל את חינוכו – מורו ל[[עברית]] היה ה[[סופר]] הידוע שמואל רוזנפלד – בעיר זו במשפחה שתפסה מקום נכבד מאוד בתוך הציבור היהודי בעיר ובליטא כולה. אביו, תעשיין ובעל נכסים, היה במשך הרבה שנים אחד מפרנסי הקהילה היהודית בקובנה, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]].{{הערה|1=הוא התייחס על משפחת סולובייצ'יק הידועה, שמוצאה היה מבריסק דליטא ([[ברסט ליטובסק]]), ועוד ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], כאשר ליטא הייתה עדיין חלק מ[[פולין]], עשו בני משפחה זו רבות ועצומות לטובת קהילת קובנה, והגנו עליה בהצלחה רבה בזמן של רדיפות וגזרות קשות.}} אמו הייתה אחותו של ר' [[איסר-בר וולף]],{{הערה|1=בנו של איסר-בר וולף, [[משולם וולף]] ([[1942]]-[[1877]]) היה עסקן ציבור, [[תעשיין]] [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]], ומראשי ה[[ציונות|ציונים]] בליטא.}} ראש קהילת קובנה, חבר העירייה (ולאחר תיקון חוק הבחירות, חבר במועצה העירונית) של קובנה, אישיות מפורסמת ששמו הלך לפניו לא רק בליטא אלא בכל רחבי [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] במשך הרבה שנים כמשכיל, [[חובבי ציון|חובב ציון]] וציוני פעיל וכעסקן ציבור ונדבן ביד רחבה. האם, אישה בעלת אינטליגנציה, תרבות והשכלה רחבה השפיעה במידה רבה על עיצוב אופיו של בנה מקס.
 
שורה 18 ⟵ 41:
משחזר ב[[סתיו]] [[1918]] לקובנה (כבר [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]]), מרוסיה ה[[בולשביזם|בולשביסטית]] – והוא אז בן 35 שנה – יצאו לו כבר בתוך [[יהדות רוסיה]] [[מוניטין]] של [[פובליציסט]] ו[[הוגה דעות]] ציוני יהודי. מעבר לכתיבתו ב[[כתב עת|כתבי עת]] היו באמתחתו גם כמה [[ספר]]ים חשובים (ראו רשימה מטה). בהיותו ברוסיה חיבר והוציא, למשל, את ה[[אטלס (ספר מפות)|אטלס]] ה[[גאוגרפיה|גאורפי]] וה[[היסטוריה|היסטורי]] של [[ארץ ישראל]], שבזמנו תרם הרבה להפצת ידיעת הארץ בין הנוער היהודי המתלמד. עם שובו זינק במלוא מרצו ולהטו לתוך הקלחת של פעילות ציבורית-פוליטית.
 
כבר ב[[יוני]] [[1919]] הוא נקרא לכהן כשר לענייני היהודים בממשלתו של מיקולס סלז'וויצ'יוס {{אנ|Mykolas Sleževičius}}. בכהונה זו שימש גם לאחר התמורות שחלו במשך הזמן בהרכבה האישי של הממשלה הליטאית – למעשה עד סתיודצמבר [[1922]], כאשר עבר ל[[לונדון]] כדי לשמש שם כחבר [[ההנהלה הציונית|ההנהלה הציונית העולמית]], שאליה נבחר על ידי [[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]] ה-12 ב[[קרלובי וארי|קארלסבאד]] ב-[[1921]].{{הערה|שם=גרפונקל|ל. גרפונקל, 'ד"ר מכס (מנחם) סולובייצ'יק (סוליאלי)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ב, תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 311–313 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונות 1071-1069).}}
 
כשר לענייני יהודים התמסר בכל מרצו ויכולתו לייסוד "המועצה הלאומית" (ב[[יידיש]]: 'הנאציונאל-ראט') של [[יהדות ליטא|יהודי ליטא]], כגוף רשמי המיצג ומנהל את האוטונומיה היהודית, ארגון הקהילות, ביסוס רשת בתי-הספר הממלכתיים ליהודים, שהיו יהודיים גם בשפתם ([[עברית]] ו[[יידיש|יידית]]), בתכנם וברוחם.{{הערה|שם=תדהר}}