דלינג – הבדלי גרסאות

נוספו 1,266 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
אין תקציר עריכה
תגית: גרשיים שגויים
'''דלינג''' (״עלות"עלות השחר״השחר"{{הערה|1=Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.}} או ״הזוהר״"הזוהר"{{הערה|1=Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. {{ISBN|978-0-304-34520-5}}. pp. 32.}} ב[[נורדית עתיקה]] ) הוא אחד מאלי ה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]] מ[[המיתולוגיה הנורדית]]. '''דלינג''' מוזכרהמוזכר ב[[אדה פואטית|אדה הפואטית]], ובב[[אדה פרוזאית|אדה הפרוזאית]] כאביו של דגר (Dagr) - [[האנשה|הפרסונפיקציה]] של [[יום]]. באדה הפרוזאית הוא מוזכר כבעלה השלישי של נוט (Nótt), הפרסונפיקציה של [[לילה]] או כבעלה של יורו (Jörð), הפרסונפיקציה של [[כדור הארץ|ארץ]], כתלות ב[[כתב יד (העתק)|כתב היד]]. דלינג מתואר גם בוב[[סאגה]] של הרבור והדיידריק (Hervarar saga ok Heiðreks). חוקרים טוענים שדלינג'''דלינג''' הוא הפרסונפיקציה של ה[[שחרהאנשה|פרסונפיקציה]] ושמו מופיעשל כחלק משמות מקומות וכ[[שם משפחהשחר]].
== מקורות ==
 
=== אדה פואטית ===
דלינג מוזכר במספר [[פואמה|פואמות]] באדה הפואטית. בסטנזה 24 בבלדהב''בלדה של ואפת׳רודניר (Vafþrúðnismál)'' האל [[אודין]], המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את ה[[ענק (מיתולוגיה נורדית)|ענק]] Vafþrúðnir מהיכן הגיע היוםה[[יום]], הלילה והמחזוריות שלהם. בסטנזה 25 הענק ענה לומשיב שדלינג הוא אביו של היום. בבלדהב''בלדה של הווי'' (Hávamál), ה[[גמד (פנטזיה)|גמד]] Þjóðrœrir מטיל לחש לפני דלתו של דלינג. הלחש נועדשנועד להביא כוח לאלי ה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]], שגשוג ל[[אלף_(פנטזיה)|אלפים]] ותבונה לאודין לפני דלתו של דלינג. בבלדהב''בלדה של פיולסוויד (Fjölsvinnsmál)'', פיולסוויד נשאלמפרט מיאת שמות מהאליםהאלים יצרשיצרו את האולם האדיר שהוא נמצא בו. הואוכולל משיבבינהם ברשימתאת שמותדלינג. וכוללכמו בתוכםכן, כשדאגר, האל המייצג את דלינג.היום דגרבמיתולוגיה הנורדית, מופיע גםרכוב על [[כרכרה]] ב''פזמון העורב של אודין'' (Hrafnagaldrנכתב Óðins) רכוב על כרכרה ונאמר בפירוש שדגר הואשהוא בנו של דלינג.
 
=== אדה פרוזאית ===
בפרק העשירי ב״תרמיתוב"תרמיתו של גילפי״גילפי", ''הנעלה'' מגולל את שושלת היוחסין של משפחתו של דלינג. לפי פרק זה, הענק נרפי מ[[יוטנהיים]] הוא אביה של נוטנאט, הלילה. היאבעלה נישאההשלישי לשלושהשל גברים, השלישינאט הוא דלינג, מגזע האסיר. בנם של דלינג ולילה הוא דגרדאגר, יום, והוא יפה וקורן כמו אביו. אודין''הנעלה'' לקחמספר אתשאודין נוט,נתן דלינגלדאגר ודגר,ונאט נתן- להםהיום והליל - שני סוסים ושתי כרכרות ושלח אותם לשמים, שם הם רוכבים במעגלים סביב ארץ{{הערה|1=[http://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre04.htm[כדור תרגום לאנגליתהארץ|הארץ]] של ״תרמיתו של גילפי״, פרק 10.}}.
 
יש לציין שכתביכתבי יד שונים של האדה הפרוזאית מציינים קשרי משפחה שונים בין הדמויות. בכתב[[כתב יד (העתק)|כתב היד]] העתיק ביותר, U, מציע את יורו (Jǫrð) כאשתו של דלינג ואמו של דגרדאגר בעוד ביתרתביתר כתבי היד, R, W וT, נוטנאט משמשתממלאת בתפקידתפקיד זה. יש הטוענים שמקורה של גרסת הסיפור בU הוא בטעות של כותב כתב היד או אחד מהמעתיקים של גרסה זוהעתקה{{הערה|1=Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.}}.
 
הדגש ששם הסופר, [[סנורי סטורלוסון]], בפרק על כך שדאגר הוא אסירי, למרות שרק אביו ממוצא זה, מדגים את החשיבות שנתן סטורלוסון לאבהות אל מול אמהות{{הערה|1=Lindow (2001:93).}}.
=== הסאגה של הרבור והיידריק ===
באחרית הדבר של האדה הפרוזאית, במסגרת רשימת הדמויות המיתולוגיות, דלינג מופיע כשם של גמד.
 
=== הסאגה של הרבור והיידריק ===
המינוח "דלתותיו של דלינג" מופיע בארבע חידות שמציג גסטומבלינדי, אודין בתחפושת, בסאגה.
 
==מחקר==
פירוש המונח "דלתותיו של דלינג" אינו חד משמעי. הפירוש הטריוויאלי ביותר למונח הוא כ[[מטפורה]] ל[[זריחה]], עם זאת, השימוש במונח בסאגה, בבלדה של הווי ובאחרית הדבר של האדה הפרוזאית עשוי לרמוז כי מדובר בשמו של גמד ולכן ״דלתותיו של דלינג״ הן פשוט הדלתות למעונו של הגמד המדובר{{הערה|Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-515382-8.}}.
 
על פי תיאוריה נוספת דלינג היה שם נוסף ל[[היימדייל]]. גרסה זו מתייחסת ל[[אטימולוגיה]] של שני השמות ומראה שסביר שהם הגיעו מאותו המקור{{הערה|1=: Rudolf Much, “Der germanische Himmelsgott,” in the volume Abhandlungen zur germanischen Philologie: Festgabe für R. Heinzel (Halle an der Saale: M. Niemeyer, 1898), 189–278,}}.
 
==קישורים חיצוניים==
* הסאגה של הרבור והיידריק ([http://www.germanicmythology.com/FORNALDARSAGAS/HervararSagaTunstall.html תרגום לאנגלית])
* תרמיתו של גילפי ([http://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre04.htm תרגום לאנגלית])
 
==הערות שוליים==
85

עריכות