מאיר אוירבך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{רב
|
| כיתוב = קבר הרב מאיר אויערבאך בהר הזיתים▼
| מקום לידה = [[דוברה (פולין גדול)|דוברי]]▼
| תאריך לידה עברי = [[ל' בשבט]] [[תקע"ה]]▼
▲|כיתוב=קבר הרב מאיר אויערבאך בהר הזיתים
| תאריך פטירה עברי = [[ה' באייר]] [[תרל"ח]]▼
| תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[תלמוד]]▼
▲|תאריך לידה עברי=[[ל' בשבט]] [[תקע"ה]]
▲|מקום לידה=[[דוברה (פולין גדול)|דוברי]]
▲|תאריך פטירה עברי=[[ה' באייר]] [[תרל"ח]]
▲|תחומי עיסוק=[[הלכה]], [[תלמוד]]
}}
ה[[רב]] '''מאיר אוירבך''' (לעיתים '''אוירבאך'''; ב[[יידיש|כתיב יידי]]: '''אויערבאַך'''; [[ל' בשבט]] [[תקע"ה]], [[10 בפברואר]] [[1815]] - [[ה' באייר]] [[תרל"ח]], [[8 במאי]] [[1878]]) היה רב ב[[פולין]], ולאחר מכן כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, מחבר הספר "'''אמרי בינה'''" שעל שמו הוא מכונה.
שורה 32 ⟵ 18:
===בארץ ישראל===
בשנת [[תרי"ט]] ([[1859]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]], וקבע את מקום מושבו ב[[ירושלים]]. לדבריו רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ". כשהרב [[שמואל סלנט]] היה צריך לנסוע מארץ ישראל, הוא מינה את הרב אוירבך לעמוד במקומו בראש ב[[בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים|בית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים]], ולאחר חזרתו של רבי שמואל, השאירו בתפקידו זה. מרץ רב השקיע ביסוד ה[[ישיבה]] "[[ישיבת אוהל יעקב|אהל יעקב]]". הרב מאיר אוירבך היה נשיאו של בית הכנסת בית יעקב שבבית כנסת [[חורבת רבי יהודה החסיד]] אשר בו דרש תדיר, וכן היה נשיא מוסדות [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] ו[[בית החולים ביקור חולים]] שהיה ממייסדיו.
כאשר ביקש למנות [[שוחט]]ים שינהגו לפי מנהגי ה[[רמ"א]], פרצה מחלוקת גדולה עם [[ועד העדה הספרדית בירושלים|העדה הספרדית]], וכנגדו יצא ה[[חכם באשי]] הרב [[חיים דוד חזן]], והמריבה הגיעה עד לחצר ה[[שולטן|סולטאן]] הטורקי.
שורה 42 ⟵ 28:
לאחר שבשנת [[תר"ך]] ([[1860]]) נוסדה "[[חברת יישוב ארץ ישראל]]", הצטרף אליה הרב [[צבי הירש קאלישר]]. הרב מאיר אוירבך כתב דברי [[הסכמה]] לספרו של הרב קאלישר "מאזניים למשפט", והצטרף לקריאה לפעולות יזומות לבניין הארץ,{{הערה|מכתב גלוי אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי לונדון התרל"ה, '''[[הלבנון]]''', שנה א, גיליון ג', תרכ"ג.}} אך הסתייג מ[[חידוש עבודת הקורבנות|חידוש הקורבנות]] שהוצע על ידי הרב קאלישר.
הרב אוירבך כינס בביתו צעירים ירושלמיים והשפיע עליהם שיצאו ל[[חקלאות|עבודות האדמה]]. בסיועו נרכשה הקרקע שעליה הוקמה השכונה "[[מאה שערים]]", וכן השתתף בבניית "[[משכנות ישראל]]" [[נחלת שבעה]] ועוד. כמו כן קנה מהערבים מגרש גדול, שלימים היה לשכונת [[בית דוד (שכונה)|בית דוד]]. היה גם ממייסדי בית הכנסת [[ישועות יעקב]].
אחת מתוכניותיו הקשורות ב[[גאולת הארץ]] הייתה "[[החברה לקניית אדמת יריחו]]".{{הערה|וראו: [[יוסף ריבלין]], [http://benyehuda.org/rivlin/hitnahalut_jericho.html חברה להתנחלות על אדמת יריחו], '''הלבנון''', ירושלים, ח' בסיון תרל"ו}} לאחר שניתנה הרשאה מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטונות העות'מאניים]] והקנייה עמדה לצאת לפועל, הופסק ה[[משא ומתן]].
מיוחסת לו תקנה שלא לנגן ב[[כלי נגינה]] ב[[חתונה|חתונות]] ב[[ירושלים]], כנראה לשם חיזוק גדרי ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]]. מאוחר יותר הוסיף [[המהרי"ל דיסקין]] הסבר נוסף לתקנה זו, בשל האבלות על [[חורבן בית המקדש]] שיש להחמיר בה בירושלים שהחורבן ניצב לעיני יהודיה כל העת. תקנה זו תוקנה לאחר התפרצות [[כולרה]] ומחלות נוספות בירושלים שבהן נספו רבים מאנשי היישוב ובהם רבנים ודמויות ציבוריות אחרות, בהם: הרב [[משה יהודה לייב מקוטנא]], הרב [[נחום שאדיקר]] והרב [[יוסף זונדל מסלנט]], והרבנים אליהו ריבלין ו[[יהוסף שוורץ]]; הסמיכות הביאה להתפתחות אגדה עממית לפיה אסר הרב אוירבך את השימוש בכלי נגינה בחתונות לאחר [[שאלת חלום]] שערך בעקבות המגפה.{{הערה|על התפתחות האגדה, פרי עטו של [[מנחם גרליץ|מ. ג־ץ]] בספרו '''ירושלים של מעלה''', ועל טעמי התקנה המקוריים, ראו: [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=707 סיפורים וגלגוליהם: אדמור מוהר"ש והכליזמר מירושלים], ו{{HebrewBooks|טוביה פריינד|'''תקנת עיה"ק ירושלים ת"ו'''|13564|[[קובץ בית אהרן וישראל]], גליון ס"ה, סיון-תמוז תשנ"ו. הערה 33|עמוד=106}}.}}
| |||