משתמש:Tommyq/דיסקציה של האאורטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tommyq (שיחה | תרומות)
Tommyq (שיחה | תרומות)
שורה 13:
השכבות בכלי הדם:
 
# טוּניקה אינטימה (Intima) - השכבה הפנימית. תפקידה העיקרי לאפשר זרימה של הדם ללא עיכובים ולכן היא חלקה מאוד. פגיעה בה היא השלב הראשון של הפעלת מנגנון הקרישה בדם.
# טוּניקה מדיה (Media) - השכבה האמצעית. מכילה תאיסיבים אלסטיים ותאי שריר חלקים שמאפשרים כיווץ והרפיה ותאיםובמקביל שבוניםמאפשרים אתחוזק החוזקלשכבה שלבזכות השכבהצורתם הספירלית.
# טוניקה אקסטרנה, אדבנטיציה (Adventitia) - השכבה הפנימיתהחיצונית. רקמת החיבור שמהווה את הממשק לעולם שמחוץ לכלי הדם. אחראית על ההזנה של כלי הדם באמצעות ה-Vasa Vasorum.
 
=== חלקי האאורטה ===
[[קובץ:Gray506 (he).svg|ממוזער|החלק העליון של האאורטה]]
אבי העורקים הוא מערכת איברים מורכבת שמתחילה בטבעת אבי העורקים הסמוכה לשורש האאורטי עם מקורם של שני העורקים הכליליים העיקריים, ומסתיימת בהסתעפות האיליק. הוא מתחלק לקטעים: שורש אבי העורקים, אבי העורקים העולה, קשת אבי העורקים, אבי העורקים היורדים והבטניים. תפקידה של האאורטה הוא בעצם לשמר את האנרגיה הקינטית שנוצרה במהלך האסיסטולה ולהעביר אותה לגוף.[[קובץ:Gray506 (he).svg|ממוזער|החלק העליון של האאורטה]]
 
==פיזיולוגיה==
שורה 29 ⟵ 30:
 
== פתופיזיולוגיה ==
[[File:Infrarenal abdominal aortic aneurysms.gif|thumb|Autopsy specimen showing the relationship of an intact infrarenal aneurysm to the renal arteries<ref>{{צ-מאמר|שם=A primer on infrarenal abdominal aortic aneurysms|קישור=https://f1000research.com/articles/6-1549/v1|כתב עת=F1000Research|שנת הוצאה=2017-08-23|עמ=1549|כרך=6|doi=10.12688/f1000research.11860.1|מחבר=Norman R Hertzer}}</ref>|טקסט=|גבול|ימין]] החלשות של הטוניקה מדיה גורמת לעורק להתנפח ולשנות את צורתו בגלל לחץ הדם בתוך הכלי, מצב הנקרא "מפרצת" (aneurism). ההתרחבות בכלי הדם עלולה להתפוצץ ולגרום למוות בתוך זמן קצר. מעל גודל מסויים המתח על העורק גדול והעורק ייפרץ. המפרצת נוטה לגדול וככל שהמפרצת גדלה כך רבים הסיכויים כי תתפוצץ.
 
האאורטה הבטנית נחשבת לרגישה מעט יותר למפרצות מההאורטה החזית או מקשת האארוטה. החלק שמעל נקודת פיצול הכליות נחשב לרגיש.
[[קובץ:Risks of aortic disction.jpg|ממוזער|הסיכוי לסיבוכים בעקבות התרחבות האאורטה. הגרף התחתון הוא עבור האאורטה הבטנית<ref>{{צ-מאמר|שם=Aortic dimensions and the risk of dissection|קישור=https://heart.bmj.com/content/92/1/137|כתב עת=Heart|שנת הוצאה=2006-01-01|עמ=137–142|כרך=92|doi=10.1136/hrt.2004.055111|מחבר=Holger Eggebrecht, Raimund Erbel}}</ref>.]]
הקוטר של האאורטה קטן ככל שמתרחקים משושר האאורטה. קוטר ההאורטה הבטנית הנורמאלי הוא 2-2.5 ס"מ. הגדלה שלה מעל 50% נחשבת מפרצת ולכן קוטר מעל 3.5 ס"מ ייחשב כמפרצת. במפרצת מעל 5 ס"מ קוטר הסיכוי לקרע עולה אקספוננציאלית ומפרצת כזאת דורשת טיפול.
 
=== גורמי סיכון לדיסקציה של האאורטה ===
 
# גורם הסיכון החשוב ביותר הוא '''עישון'''. כנראה בגלל הקשר בין הרעלים בעישון למערכת החיסון שגורמת לדלקות באזור המפרצת.
# גנטיקה
# גיל - גיל מתקדם מעלה את הסיכון להחלשות של הטוניקה מדיה
# מגדר - גברים מהווים קבוצת סיכון גדולה יותר
 
=== סיכויי הישרדות ===
פחות מ-5% ממקרי הקרע באאורטה הבטנית שורדים (הסיכוי להגיע לבית חולים ולשרוד את הניתוח לתיקון המפרצת).
 
== אמצעי זיהוי וגילוי מפרצות ==
באופן עקרוני אין סימנים למפרצת מתפתחת באבי העורקים. כ-80% מהמפרצות מתפתחות לאיטן ללא סימנים. רק ב-20% המהמפרצות יש סימנים כמו:
 
# כאבי בטן
# כאבי גב - כתוצאה מלחץ של המפרצת על עמוד השדרה. בעיקר כאבי גב אקוטים, חדים, הולמים בגב.
# תסחיפים של קרישי דם שנוצרים במפרצת עשויים להגיע לרגליים ולגרום שם לכאבים (נדיר יותר).
 
==ברפואת חרום==