הבדלים בין גרסאות בדף "עזקה"

נוספו 11 בתים ,  לפני שנה
מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ
לאחר מכן, מוזכרת עזקה כאחת הערים שביצר [[רחבעם]]:
{{ציטוט|תוכן=וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה...וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה |מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|ט}}}}
במקרא ובמקורות חוץ-מקראיים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות ב[[ממלכת יהודה]] בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של [[סנחריב]] בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה [[אשור]] את כל ערי יהודה פרט ל[[ירושלים]]. כתובת אשורית השמורה ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.
 
{{ציטוטון|...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...}}{{הערה|מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפנה"ס (ירושלים: מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74}}
[[אוסטרקון]] שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב-586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו, כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה.
 
{{ציטוטון|וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה}}.{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות,''' (ירושלים: מוסד ביאליק 1992), עמ' 42}}
 
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות מ[[שבט יהודה]] והתיישבו בעזקה: {{ציטוטון|זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם}}.
 
ב[[התקופה הביזאנטית|תקופה הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין (עיר קדומה)|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך ב[[מפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס מפלקנטיה]] (570 לספירה).{{הערה|[[מיכאל אבי יונה|מ' אבי יונה]], א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
 
==חפירות ארכאולוגיות==
תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו הארכאולוגים הבריטים [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], רישיון חפירה מהשלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] לחפירה של ארבעארבעה אתרים בשפלת יהודה, [[תל גודד]], [[מרשה]], גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו ל[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך ל[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]]. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.{{הערה|אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167}}
 
חפירות נוספות החלו בשנת 2012 מטעם משלחת משותפת מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]], בראשות [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]] ו[[יובל גדות]], ו[[אוניברסיטת היידלברג]] בראשות [[מנפרד הומינג]] חפירות אלה נמשכות גם בשנת 2016. עונת החפירה הראשונה ב-2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף היישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.