עזקה – הבדלי גרסאות

במקרא ובמקורות חוץ-מקראיים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות ב[[ממלכת יהודה]] בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של [[סנחריב]] בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה [[אשור]] את כל ערי יהודה פרט ל[[ירושלים]]. כתובת אשורית השמורה ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.

{{ציטוטון|וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה}}.{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות,''' (ירושלים: מוסד ביאליק 1992), עמ' 42}}

בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות מ[[שבט יהודה]] והתיישבו בעזקה: {{ציטוטון|זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם}}.

תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו הארכאולוגים הבריטים [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], רישיון חפירה מהשלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] לחפירה של ארבעארבעה אתרים בשפלת יהודה, [[תל גודד]], [[מרשה]], גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו ל[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך ל[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]]. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.{{הערה|אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167}}