פרנקלין דלאנו רוזוולט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאינטימיות
מ הוספת קישור לאזור השפעה
שורה 270:
השפל הגדול בארצות הברית החל כאירוע מקומי, אך השפעותיו ניכרו במהירות בכל העולם והניעו [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929|משבר כלכלי עולמי]] שבעקבותיו כונסה [[ועידת לונדון לכלכלה|ועידה כלכלית בינלאומית בלונדון]] ב-1933. ארצות הברית השתתפה בוועידה, אולם כאשר הנציגים ניסו להגיע להסכמה על תוכנית בינלאומית לפתרון המשבר, הודיע רוזוולט במפתיע כי הוא אינו מכיר בוועידה, ודחה כל ניסיון להגיע להסכם שיחייב את ארצות הברית באופן שימנע ממנו לפעול ביד חופשית.{{הערה|1= Leuchtenburg (1963) pp 199–203.}} בעקבות דבריו של רוזוולט הפכה הוועידה לריקה מתוכן, ובסופו של דבר התמוטטה. הצהרתו של רוזוולט הייתה המשך ישיר למדיניות ה[[התבדלות|בדלנות]] ששלטה בארצות הברית מאז [[המאה ה-19]], ובאה לידי ביטוי מיוחד בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]]. מאז דחה הקונגרס את הצטרפותה של ארצות הברית ל[[חבר הלאומים]] בסיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], נמנעה ארצות הברית מלנקוט עמדה בעימותים ובמחלוקות בינלאומיות. רוזוולט נזהר מאוד לשמור על מדיניות זו, שזכתה לתמיכה רחבה בציבור ובכל קצות הקשת הפוליטית.
 
עם כניסתו לתפקיד הוא הגה את [[מדיניות השכן הטוב]], שנועדה לצמצם לאפס את התערבותה של ארצות הברית בענייניהן של מדינות [[אמריקה הלטינית]] שהיו תחת השפעתה מאז המאה ה-19. מאז הנהגת [[דוקטרינת מונרו]] ב-1823, נחשב האזור לאזורל[[אזור השפעה]] אמריקני. תחת מדיניות זו נסוגו כוחות ה[[צבא ארצות הברית|צבא האמריקני]] מ[[האיטי]], והסכמים חדשים שנחתמו עם [[קובה]] ו[[פנמה]] ביטלו את מעמדן כ[[מדינת חסות|מדינות חסות]] של ארצות הברית. בדצמבר 1933 חתם על [[אמנת מונטווידאו]] על הזכויות והחובות של מדינות, שביטלה את הזכות להתערב בענייני מדינות אמריקה הלטינית.
[[קובץ:US_President_Franklin_Roosevelt_Presidential_Trips.PNG|שמאל|ממוזער|220px|מדינות בהן ביקר רוזוולט במהלך כהונתו]]