פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
 
==היסטוריה==
בשנת 1968 נקנתה הקרקע, בשטח של 11 [[דונם]], על ידי הקבלן רחמים לוי, שקיבל אישור לבנות במקום עוד בתקופתו של ראש העיר [[טדי קולק]]{{הערה| לטענת אמיר חשין, לשעבר היועץ לענייני ערבים של [[טדי קולק]], ראו - {{הארץ|אמיר חשין|כולם בנו בירושלים|1.1197285|13 באפריל 2010}}}}. לאחר מותו ירשו בניו יהודה ועובדיה את הקרקע. בשנת 1999 רכשה חברת "דיגל השקעות ואחזקות בע"מ", [[חברה ציבורית]] בבעלות יהודה לוי ו[[מאיר שמיר (איש עסקים)|מאיר שמיר]], כ-45.5% מהזכויות במתחם מתאגיד זר תמורת 29 מיליון שקל, ו-29.5% מעובדיה לוי (אחיו של יהודה לוי) תמורת 19 מיליון שקל, כך שהחזיקה 75% מהזכויות{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|דיגל רכשה מעובדיה לוי %61 מהזכויות במיתחמים של 16 דונם בים|76353|28 בינואר 1999}}}}. כמו כן רכשה מגרש סמוך בן 5 דונם מעובדיה לוי. חלק מהשטח נקנה בשנת 1943, ועובדיה לוי רכש אותו במכרז של ה[[הוצאה לפועל]], עקב חוב שהיה לבעלי המתחם למס רכוש{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|צו מניעה עלול לעכב פרוייקט התיירות והמגורים בטיילת בירושלים|389468|31 באוגוסט 2000}}}}. חברת "דיגל", שכרה את שירותיו של [[אריה עמית]] (לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה) כמנכ"ל, במטרה לקדם פרויקט, בהיקף של כ-400 מיליון דולר, המשלב בין מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלונאות ואטרקציות תיירותיות, בין השאר רכבל{{הערה|{{גלובס|דליה טל|דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים|654724|22 באוגוסט 2000}}}}. הסלמת המצב הביטחוני, בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] גרמה לדחיית ביצוע הפרויקט, ועמית פרש מהחברה{{הערה|{{גלובס|שי שלו|אריה עמית פורש מתפקיד מנכ"ל דיגל|654724|18 בינואר 2003}}}}. בנוסף התנגדו, ארגוני איכות הסביבה לתוכנית הרכבל ותוכנית סמוכה (שאינה קשורה לחברת "דיגל") למגדל תצפית בגובה 140 מטר{{הערה|{{גלובס|דליה טל|הירוקים נגד מגדל התצפית בארמון הנציב|189739|14 בפברואר 2000}}}}.
 
בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]], והיא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], במיוחד לאור העובדה שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על מכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות בשכונה לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 חברת דיגל בנתה 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו, ובנובמבר 2009, ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס להנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}. אך החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. תחילה בחרו הנושים למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצג על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] ופעל באמצעות החברה ה[[קפריסין|קפריסאית]] Techsal Trading Limited שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}.