שיזוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 25510484 מ־23:43, 17 במאי 2019 מאת בורה בורה החזרה לגרסה יציבה. נא לדון בדף השיחה אילו תמונות עדיפות |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Porto Covo August 2010-12b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משתזפים בחוף הים ב[[פורטוגל]]]]
[[קובץ:Skin_tanning.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שיזוף ניכר ביד באזור שנחשף לשמש]]
'''שיזוף''' הוא מנגנון ההגנה של ה[[עור]] מפני עודף [[קרינה]]. כאשר קרני [[השמש]] ה[[קרינה אולטרה סגולה|אולטרה סגולות]] פוגעות בעור, העור מייצר בתגובה כדורי [[מלנין]], שהם ה[[פיגמנט]] ה[[חום (צבע)|חום]] המהווה את השיזוף. עור כהה עמיד יותר בפני נזקי השמש, לעומת עור בהיר הסופג יותר מקרינתה. בפעם הבאה שבה ייחשף העור לקרינה אולטרה סגולה, ייפגע העור פחות ובכך יתמזער נזק הקרינה.
לא כל סוגי העור מגיבים לקרינת השמש באותו אופן. אצל אנשים שעורם כהה מטבעו יהיה השיזוף בלתי מורגש. בעלי עור כהה פחות ישתזפו במהירות, ובעלי עור בהיר ישתזפו מעט ויינזקו הרבה. [[לבקן|לבקנים]] (אלבינו), אנשים חסרי פיגמנט לחלוטין, לא ישתזפו לעולם.
החשיפה לשמש נחוצה לאדם, ובייחוד לילדים, לצורך בנייה של [[ויטמין D]], אך אין צורך להשתזף שיזוף יתר לשם כך. אצל אנשים בעלי עור בהיר ובריא, די בחשיפה לא מוגנת של 5–10 דקות ביום של פנים, זרועות ורגליים בקיץ בשעות הצהריים. לעומת זאת, בחודשי החורף בזוויות נמוכות של השמש, אין אפשרות מעשית לקבל ויטמין D באופן טבעי על ידי חשיפה לשמש.
שורה 18 ⟵ 17:
בעת העתיקה השתמשו נשים בגיר או במינרלים אחרים כדי לצבוע עצמן בלבן, בימי הביניים תפס [[ארסן]] (רעיל) את מקום הגיר כחומר מלבין. בימי מלכותה של המלכה [[אליזבת הראשונה]] (המאה ה-16) ציירו נשים "ורידים" כחולים דקים על מצחן לשוות לעורן מראה שקוף. נשים אריסטוקרטיות לא היו יוצאות החוצה ביום שמש ללא שמשייה שתגן על עורן.
כאשר מבקש [[מיגל דה סרוואנטס]] (בספרו [[דון קיחוטה]]) להמחיש את
שריד מוכר אחד של הערצת המראה החיוור הוא אגדת [[שלגיה ושבעת הגמדים]]: הסיפור ה-53 ברשימת המעשיות העממיות שליקטו [[האחים גרים]] בכפרי גרמניה בתחילת המאה ה-19.
{{ציטוט|תוכן=פעם אחת באמצע החורף, כשפתיתי השלג נשרו כנוצות מן השמיים, ישבה מלכה ליד חלון שמסגרת עץ הבנה שחור לו ותפרה. בתפרה כך ובהביטה בשלג, נדקרה אצבעה במחט ושלוש טיפות של דם נפלו לשלג. מאחר שהדם נראה יפה כל כך בשלג הלבן, חשבה: הלוואי שהיה לי תינוק לבן כשלג, אדום כדם ושחור כמו העץ שבמסגרת, זמן מה לאחר מכן נולדה לה בת שהייתה לבנה כשלג, אדומה כדם ושערותיה שחורות כעץ הבנה|מקור=אגדות האחים גרים"}}
שורה 56 ⟵ 55:
=== קרם הגנה===
[[קובץ:Benzophenone.png|שמאל|ממוזער|200px|Benzophenone, המרכיב בולע UVA בקרם הגנה מהשמש]]
[[קובץ:Cinnamic acid.svg|שמאל|ממוזער|200px|מולקולת Cinnamic acid, חומר המוצא לחומרים פעילים בקרם הגנה, דוגמת אוקטיל-מתיקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate ו-Cinoxate.]]▼
[[קובץ:octyl methoxycinnamate.svg|שמאל|ממוזער|200px|אוקטיל-מתוקסי-צינמאט, המרכיב בולע UVB הנפוץ ביותר בתכשירי הגנה מהשמש.{{ש}} נוסחה כימית: <sub>18</sub>H<sub>26</sub>O<sub>3</sub>]]▼
קרם הגנה הוא קרם המכיל חומרים הבולעים או מפזרים את קרינת ה-UV המזיקה. משמעותו של מקדם ההגנה (SPF= Sun Protection Factor) היא פי כמה יותר זמן חולף עד שמופיעה אדמומית בעור בתגובה ל[[קרינה אולטרה סגולה]] תוך שימוש בקרם בהשוואה לעור חסר הגנה. מקדם הגנה 15, למשל, פירושו שאדם שעורו נצרב ללא הגנה לאחר חשיפה של 10 דקות ייצרב באותה מידה לאחר 150 דקות (שעתיים וחצי) כשעורו מוגן בקרם. קביעת מקדם ההגנה נעשית בניסוי in vivo כלומר שטח בעורם של מתנדבים נחשף לקרינה ממנורה המדמה קרינת שמש כשהוא חשוף ושטח עור אחר כשהוא מרוח בקרם. בפועל, יעילות קרם ההגנה תלויה ב:
*סוג העור של המשתזף
*כמות הקרם שנמרחה
*הפעילות בזמן החשיפה לשמש (
*ספיגת הקרם בעור
*פירוק פוטוכימי של המרכיבים הפעילים בעקבות בליעת UV{{כ}}{{הערה|1=D. Dondi et al, '''Interactions between different solar UVB/UVA filters contained in commercial suncreams and consequent loss of UV protection''', [http://www.rsc.org/delivery/_ArticleLinking/DisplayArticleForFree.cfm?doi=b606768a&JournalCode=PP PHOTOCHEMICAL & PHOTOBIOLOGICAL SCIENCES Vol.5 (9): 835-843 2006]|שמאל=כן}}
====מרכיבי קרם ההגנה====
▲[[קובץ:Cinnamic acid.svg|שמאל|ממוזער|200px|מולקולת Cinnamic acid, חומר המוצא לחומרים פעילים בקרם הגנה, דוגמת אוקטיל-מתיקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate ו-Cinoxate.]]
▲[[קובץ:octyl methoxycinnamate.svg|שמאל|ממוזער|200px|אוקטיל-מתוקסי-צינמאט, המרכיב בולע UVB הנפוץ ביותר בתכשירי הגנה מהשמש.{{ש}} נוסחה כימית: <sub>18</sub>H<sub>26</sub>O<sub>3</sub>]]
לבליעת קרני UVB (קרינה באורכי גל 280-320 nm הגורמת את עיקר הנזק לעור) משתמשים בדרך כלל בנגזרות של [[חומצה צינמית]] Cinnamic acid כדוגמת OMC (אוקטיל-מתוקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate), ששיא הבליעה שלו נמצא ב-308 nm. החומר יעיל מאוד בבליעת UVB, אבל נשטף במים.
| |||