נוף ציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
11Boyman (שיחה | תרומות)
←‏היסטוריה: לא התקימה הפגנה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 20:
בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]], והיא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], במיוחד לאור העובדה שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על מכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות בשכונה לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 חברת דיגל בנתה 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו, ובנובמבר 2009, ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס להנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}. אך החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. תחילה בחרו הנושים למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצג על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] ופעל באמצעות החברה ה[[קפריסין|קפריסאית]] Techsal Trading Limited שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}.
 
תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בהפגנה ובקמפייןבקמפיין מתוקשר בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר [[2011]] קיבלו נושי החברה הצעה נגדית של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]], שכוללת גם את איש העסקים [[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]] (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך משפטי על אופן חלוקת הקרקע ביניהם והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016, אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}, ובאוקטובר 2017, [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] נתנה [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
 
==ראו גם==