נוף ציון – הבדלי גרסאות

בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]], והיא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], במיוחד לאור העובדה שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על מכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות בשכונה לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 חברת דיגל בנתה 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו, ובנובמבר 2009, ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס להנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}. אך החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. תחילה בחרו הנושים למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצג על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] ופעל באמצעות החברה ה[[קפריסין|קפריסאית]] Techsal Trading Limited שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}.

 

 

==ראו גם==