חידת שמשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.15.116 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dorian Gray Wild |
מ דרוש הבהרה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 3:
'''חידת שמשון''' היא [[חידה]] המופיעה ב[[תנ"ך]] כחלק מ[[סיפורי התנ"ך|סיפור עלילותיו]] של [[שמשון]]. את החידה חד שמשון במשתה חתונתו לשלושים אורחיו ה[[פלשתים]], בזה הלשון: {{ציטוטון|מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק|{{תנ"ך|שופטים|יד|יד}}}}. החידה מבוססת על חוויה פרטית של שמשון, שהרג [[אריה]] וכעבור זמן מצא בגווייתו דבורים ו[[דבש]]. זהו גם פתרונה של החידה: {{ציטוטון|מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?|{{תנ"ך|שופטים|יד|יח}}}} האריה הוא האוכל העז והדבש הוא המאכל המתוק. הפלשתים, שלא יכלו לנחש את פתרון החידה, סחטו אותו באיומים מאשתו, ששכנעה את שמשון לגלותו לה.
[[חז"ל]] וה[[פרשני המקרא|פרשנים]] המסורתיים קיבלו את הסיפור כלשונו ומיעטו לעסוק בחידה. בעת החדשה פנו [[ביקורת המקרא|חוקרי מקרא]] רבים לעסוק במחזור סיפורי שמשון על מרכיביו השונים, ובהם חידת שמשון. חלק מהחוקרים ניסו לשחזר את הרקע והמשמעות המקורית של החידה ושל מרכיבים אחרים בסיפור, מתוך הנחה שסיפור החידה הוא שילוב של מסורות עצמאיות; חוקרים אלה הציעו פתרונות שונים לחידה, שאינם קשורים בהכרח לפתרון המוצע בטקסט המקראי. חוקרים אחרים התעניינו בחידה ובסיפור כפי שהם, כיצירה [[ספרות]]ית.{{הבהרה|כל הקטע לא מובן, מה הם ה'פתרונות' הנוספים?}}
החלק השני של החידה, "מעז יצא מתוק", התקבל ב[[עברית חדשה|עברית החדשה]] במשמעות שונה מההקשר המקראי, כ[[ביטוי]] המתייחס לרעה שגרמה לטובה.
| |||