גאומטריה אוקלידית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"דרך נקודה כלשהי שאיננה על ישר, ניתן להעביר ישר אחד ויחיד שלא ייחתך עם הישר הנתון" ולא "דרך ישר כלשהו ונקודה שאיננה על ישר, ניתן להעביר ישר אחד ויחיד שלא ייחתך עם הישר הנתון, הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
#אפשר לתאר מעגל על-פי מרכז ו[[רדיוס]].
#כל [[זווית ישרה|הזוויות הישרות]] שוות ביניהן.
#אם שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי באופן שסכום הזויות הפנימיות שייווצרו באחד הצדדים קטן מסכום שתי זוויות ישרות, אזי אם יוארכו הישרים מספיק באותו צד הם ייפגשו. (השקולה לטענה: דרך נקודה כלשהי שאיננה על ישר, ניתן להעביר ישר אחד ויחיד שלא ייחתך עם הישר הנתון.)
 
בנוסף אוקלידס מציין חמש מוסכמות, או אקסיומות, שאינן תלויות במושגים מסוימים:
שורה 21:
#השלם גדול מהחלק.
 
ההנחה החמישית שקולה לטענה כי דרך נקודה שמחוץ לישר עובר מקביל אחד ויחיד, המכונה "אקסיומת המקבילים". בניגוד לשאר ההנחות והאקסיומות, הנראות פשוטות ומובנות מאליהן, אקסיומת המקבילים נראתה למתמטיקאים לאורך ההיסטוריה לא מובנתפחות מאליהטבעית, והם ניסו למצוא דרך להוכיח אותה באמצעותמשאר ההנחות שלפניה. אולםרק במאה ה-19 הוכח שהיא בלתי ניתנת להוכחה, על ידי יצירת [[גאומטריה היפרבולית|הגאומטריה ההיפרבולית]] שבה כל ארבע האקסיומות הראשונות נכונות אך החמישית איננה נכונה. תחום זה של הגאומטריה נקרא [[גאומטריה לא-אוקלידית]]., והגאומטריהבניגוד שהייתהל"גאומטריה עדאוקלידית" כהשבה היחידה קיבלהמניחים את השםכל אוקלידיתחמש ההנחות.
 
המוסכמות וההנחות שהציע אוקלידס אינן מספיקות לביסוס של הגאומטריה במידת הקפדנות המקובלת היום; במקומן מקובל להשתמש ב[[מערכת האקסיומות של הילברט]] שהציע [[דויד הילברט]] בסוף המאה ה-19.