תלמי יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], הייתה תלמי יוסף מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף ל[[חבל שלום]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם|1979/12/30|00206}}}}. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה|1980/06/04|00209}}}}. רק חלק מהמשפחות הגיעו למושב לפני התאריך הקובע ורק אלו היו זכאים לפיצויים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|בתלמי־יוסף הסכימו לעבור לפיתחת שלום, אך כתב־ויתור על פיצויים – מעורר מחלוקת|1980/03/11|01901}}}}. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו, אולם מקבלי הפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית|1980/09/21|01500}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם גולן|קח את הכסף וברח|1980/12/19|06401}}}}.
בספטמבר 1981 פלשו משפחות של אנשי [[גוש אמונים]] ל-15 בתים ריקים במושב, לקראת ההתנגדות לפינוי סיני{{הערה|{{דבר||מתיישבי חבל ימית יקבלו עוד 700–400 אלף שקל מיקדמה אם יקדימו הפינוי|1981/09/11|00313}}}}. הממשלה התלבטה אם לפנותן מיד או לחכות לפינוי הכללי של חבל ימית{{הערה|{{מעריב||השרים לא הגיעו לסיכום בעניין פינוי תלמי יוסף|1981/10/09|00500}}}}. בגלל קרבתה לגבול, תלמי יוסף היתה לאחת מארבע נקודות מרכזיות בהן התרכזו מתנגדי הנסיגה מסיני{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מתנגדי הנסיגה יפונו מחבל ימית אחר הפסח|1982/04/05|00105}}}}. ב-4 במרץ 1982 פינה צה"ל 22 משפחות של המתנגדים שהתבצרו במקום{{הערה|{{דבר||צעיר שניסה לפרוץ את מחסום ארז ירה לעבר חיילים ו שוטרים|1982/03/05|00114}}; {{דבר||המשך|1982/03/05|00212}}}}, אולם אלו שבו והתבצרו בו שוב.
בשנת [[1982]] פונה המושב בחבל ימית. המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב|1982/10/22|02700}}}}.
| |||