פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 532 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
הגהה, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
{{פירוש נוסף|נוכחי=מהפכה החוקתית בישראל|אחר=ספר מאת גדעון ספיר העוסק בתהליך זה|ראו=[[המהפכה החוקתית (ספר)]]; אם התכוונתם למרד שאירע ב[[ברזיל]], ראו [[המהפכה החוקתית בברזיל]]}}
{{הממשל בישראל}}
'''המהפכה החוקתית''' ב[[ישראל]] היא תהליך של הרחבת ה[[ביקורת שיפוטית|ביקורת השיפוטית]] על [[החקיקה בישראל|חוקי]] [[הכנסת]], בעקבות חקיקתם, בשנת [[1992]], של שני [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] העוסקים ב[[זכויות האדם]]: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. ה[[שופט]] [[אהרן ברק]], בעת שכיהן כשופט [[בית המשפט העליון]] ואחר כך כ[[נשיא בית המשפט העליון]], התייחס אל חוקים אלה כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה ל[[חוקה]], שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה אליהם. עם חקיקת חוקי יסוד אלה ו[[פרשנות (משפט)|פרשנותם]] באופן זה על ידי בית המשפט, חל שינוי מהותי בצורת ה[[שלטון]] במדינה ובמעמדן של [[זכויות האדם בישראל]], יחד עם עליית כוחו של [[בית המשפט העליון]] (בפרט בשבתו כ[[בג"ץ]]) לעומת הכנסת ו[[ממשלת ישראל|הממשלה]].
 
ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס ל[[אסכולה]] אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדוגלת ב[[אקטיביזם שיפוטי]]. נבחרי ציבור רבים וכן [[משפטן|משפטנים]] (ביניהם [[נשיא בית המשפט העליון]] [[משה לנדוי]], המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט [[מנחם אלון]] והפרופ' [[רות גביזון]]) חולקים על גישה זו, ולשיטתם, לא היה מוסמך בית המשפט העליון לעשות שימוש בחוקי יסוד אלו על מנת להנהיג "מהפכה חוקתית".
 
בעקבות המהפכה החוקתית, הפך נושא האקטיביזם השיפוטי ומעמדו של [[בג"ץ]] לנקודת מחלוקת מרכזית בשיח ה[[פוליטיקה של ישראל|פוליטי בישראל]].
כחלופה למודל זה הציע ספיר מודל דיאלוגי לחוקה, לפיו תפקידה של החוקה הוא לדאוג לכך שפגיעה בזכויות יסוד תעשה רק לאחר דיון ציבורי מעמיק, באמצעות דיאלוג בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת, אך לא לבטל את העיקרון של הכרעה דמוקרטית בשאלות ערכיות. זאת בדומה לשיטות הבריטית, הקנדית והניו זילנדית{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]]|שם=[[המהפכה החוקתית (ספר)|המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד]]|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=|עמ=262}}}}.
 
אל מול הטענה בדבר אי הסכמה ערכית טען אהרן ברק כי עוד קודם לחקיקת חוקי היסוד "היו לנו כמובן זכויות אדם, והן ממשיכות להיות. חלקן סטטוטוריות, כגון: [[חוק שיווי זכויות האישה]], תשי"א-1951, [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], תשמ"ח-1988, רובן הלכתיות, עבודה נפלאה של מערכת בתי המשפט בישראל, בראשם בית המשפט העליון. חולשתן של הלכות אלה הייתה בכך שחוק רגיל יכול היה לשנותן ובלבד שהדברים ימצאו ביטוי מתאים."{{הערה|{{המשפט||רב שיח: פסק דין בנק המזרחי - לאחר שלוש שנים|5|224|תשס"א עמ' 257}}.}}.
כגון: [[חוק שיווי זכויות האישה]], תשי"א-1951, [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], תשמ"ח-1988, רובן הלכתיות, עבודה נפלאה של מערכת בתי המשפט בישראל, בראשם בית המשפט העליון. חולשתן של הלכות אלה הייתה בכך שחוק רגיל יכול היה לשנותן ובלבד שהדברים ימצאו ביטוי מתאים."{{הערה|{{המשפט||רב שיח: פסק דין בנק המזרחי - לאחר שלוש שנים|5|224|תשס"א עמ' 257}}.}}.
 
אל מול הטענה של פגיעה בעיקרון הדמוקרטי ניצבה הטענה לפיהשלפיה יש להגן מפני [[עריצות הרוב]], שעלולה להוביל לחקיקת חוקים ללא כל בקרה{{הערה|{{הארץ|משה נגבי|עריצות הרוב|1.1970235|19 במרץ 2013}}}}.
 
===ביקורת משפטית===
====חוקי היסוד כחוקה====
* '''כוונת המחוקק'''
היסוד עליושעליו נבנתה המהפכה החוקתית: הגדרתם של [[חוק יסוד|חוקי היסוד]] כ[[חוקה]] אשר לה עליונות על החוקים הרגילים, היה שנוי במחלוקת מעת שהוצב לראשונה בידי השופט אהרן ברק. נטען כי חברי הכנסת לא התכוונו בחקיקת חוקי היסוד ליצור חוקה ולהעניק לחוקים הללו מעמד על חוקי. העובדה שחוקי היסוד עברו ברוב קטן ולא מוחלט (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 מול 21), שימשה לערעור המעמד החוקתי שיוחס לחוק היסוד. חבר הכנסת [[מיכאל איתן]] אמר
{{ציטוט|תוכן=באיזה יום, נכון יותר לילה, באווירה נטולת חגיגיות לחלוטין, הביאו שני חוקים להצבעה, פחות מחצי מחברי הבית נכחו פה [...] איש לא דיבר על כך שיש פה אספה מכוננת, איש לא דיבר על כך שמדובר במהפכה, ואיש לא אמר שמבצעים שינוי קונסטיטוציוני כלשהו. הצביעו. לאחר מספר חודשים מודיעים לעם ישראל: התחוללה מהפכה. נו, המהפכה הראשונה שנעשתה בלי שהציבור ידע עליה{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset14/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19950116@19950116007@007.html פרוטוקול הישיבה המאתיים-ותשעים-ותשע של הכנסת השלוש-עשרה], 16 בינואר 1995.}}}}
 
ההצעה החריפה ביותר שעלתה על ידי נבחרי ציבור ומשפטנים הייתה לבטל כליל את המהפכה החוקתית באמצעות נטילת סמכות הביקורת השיפוטית מבית המשפט. הצעה זו הועלתה, בין השאר, על ידי פרופסור רות גביזון, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה{{הערה|[https://www.idi.org.il/events/16460 דגמים של ביקורת שיפוטית], המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2001}}.
 
לעיתים מוצע לשלול את סמכות ביטול החוקים מבית המשפט העליון, אך לאפשר לבית המשפט להצהיר כי חוק שהתקבל אינו תואם את החוקה לדעתו, ולהמליץ לכנסת לתקנו. מודל זה מכונה 'המודל הבריטי', על פי המבנה המשפטי ב[[בריטניה]], בה מוסמך בית המשפט לנפק 'הצהרת אי התיישבות' הקובעת כי חוק מסוים אינו [[עולה בקנה אחד]] עם [[חוק זכויות האדם (בריטניה)|חוק זכויות האדם]], לדעתו. הצעות חוק ברוח זו הועלו מספר פעמים{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset17/HTML_28_03_2012_04-57-19-PM/20070228@01926307@028.html פרוטוקול מליאת הכנסת], באתר הכנסת.}}{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|חוק חדש יחזיר את סמכויות בג"ץ אחורה|339812|11 בפברואר 2017}}}}, והצעה כזו הועלתה לדיון ציבורי גם על ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] ו[[שר התיירות]] [[יריב לוין]] באפריל 2018{{הערה|{{ערוץ7|ניצן קידר|רה"מ הודיע: נקדם פסקת התגברות מורחבת|370500|11 באפריל 2018}}}}. משפטנים שתמכו בהצעה כזו הם פרופסור [[זאב סגל]]{{הערה|זאב סגל, [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume6B/כרך%20ו(2)%20זאב%20סגל%20-%20הפעלת%20נשק%20יום-הדין%20בביקורת%20חוקתית%20–%20הרהורים%20בעקבות%20המודל%20הבריטי.pdf הפעלת נשק יום־הדין בביקורת חוקתית ־ הרהורים בעקבות המודל הבריטי], [[משפט וממשל]] ו, תשסג. עמ' 337}} וד"ר אביעד בקשי{{הערה|[https://kohelet.org.il/publication/%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98המשפט-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9Aצריך-%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9Fאיזון-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2ארבע-%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AAקושיות-%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%9Eמ בית המשפט צריך איזון – ארבע קושיות על מודל ההתגברות הקנדי והמודל הבריטי], באתר [[פורום קהלת]]}}.
* '''דרישות מינימום לפסילת חוקים'''
מספר הצעות חוק ביקשו לקבוע מספר מינימלי של שופטים בהרכב הנדרש לשם פסילת חוק. בדרך כלל נוספה גם דרישה לרוב מוצק (למשל, שני שלישים) שיפסקו בעד הפסילה{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]], המהפכה החוקתית - עבר הווה ועתיד, [[ידיעות ספרים]], עמ' 147 ואילך}}. הצעות אלה ביקשו להקשות על פסילת חוקים, מתוך הנחה כי צעד כזה ראוי שיתבצע רק במקרים קיצוניים, וכן לצמצם את האפשרות שנשיא בית המשפט העליון ישפיע על הפסיקה במקרה הנדון באמצעות קביעת ההרכב.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nevo.co.il/Psika_Word/elyon/PADI-NH-4-221-L.doc ע"א 6821/93 '''בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי'''], פ"ד מט(4) 221 {{DOC}}
* [[אהרן ברק]], [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume1A/כרך%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%9020א(1)%2020אהרן%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%20%D7%91%D7%A8%D7%A720ברק%20-%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%AA%20%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A020המהפכה%D720החוקתית%9520זכויות%D720יסודות%AA20מוגנות.pdf המהפכה החוקתית: זכויות אדם מוגנות] '''[[משפט וממשל]]''' א (תשנ"ב), 9.
* [[רות גביזון]], [https://ruthgavison.files.wordpress.com/2015/10/d794d79ed794d7a4d79bd794-d794d797d795d7a7d7aad799d7aa-d7aad799d790d795d7a8-d794d79ed7a6d799d790d795d7aa-d790d795-d7a0d791d795d790d794.pdf המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה?], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1998.
* [[משה לנדוי]], [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume3B/כרך%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%9220ג(2)%2020משה%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9920לנדוי%20-%20%D7%9E%D7%AA%D7%9F%20%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E20מתן%D720חוקה%A920לישראל%D720בדרך%A420פסיקת%D720בית%9820המשפט.pdf מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית-המשפט], '''משפט וממשל''' ג (תשנ"ו), 697.
* [[הלל סומר]], [http://portal.idc.ac.il/FacultyPublication.Publication?PublicationID=1932&FacultyUserName=c29tbWVy הזכויות הבלתי מנויות - על היקפה של המהפכה החוקתית], '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' כח (תשנ"ז), 257.
* {{משפט ועסקים|אהרן ברק|המהפיכה החוקתית - בת מצווה|01|1|2004}}
* {{הארץ|זאב סגל|מהפכה בת 15|1.1231113|22 בנובמבר 2010}}
* {{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|שמגר: הכל שפיט? פגיעה בהפרדת הרשויות|231741|12 בינואר 2012}}
* ד"ר יצחק הרצוג, [https://www.ono.ac.il/wp-content/uploads/2014/01/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7יצחק-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92הרצוג-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97ניתוח-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9Fתיקון-11.pdf המהפכה החוקתית: ניתוח טקסטואלי], '''[[קריית המשפט]]''' י', התשע"ד, עמ' 131–183
* {{קישור כללי|הכותב=שאול שארף|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5014642,00.html|כותרת=ההשתלטות החוקתית של בית המשפט העליון|אתר=[[ynet]]|תאריך=10 בספטמבר 2017}}