נאום השפנים והחזירים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רק חצי (שיחה | תרומות)
שורה 37:
למרכיב הרוחני בנאומו של הרב שך הייתה השפעה מועטה. לא התפתח דיאלוג של ממש בין אנשי הקיבוצים והשמאל לבין החרדים, ושני הציבורים נותרו בריחוקם. מאידך על השפעה מסוימת של דברי הרב שך לליבות הציבור החילוני שאליו פנה, מעידה [[אנקדוטה]] שפורסמה בעיתון הליטאים "[[יתד נאמן]]" (בערב פסח תשס"ה) על [[חזרה בתשובה|חוזר בתשובה]] צעיר, שלפי הנכתב חזר בתשובה בעקבות חריפות נאום זה, וביקש לקבל מאוחר יותר ברכה מהרב שך.
 
הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]], [[בר פלוגתא]] של הרב שך במשך שנים רבות, הגיב לנאום בנאום משלו, אותו נשא ב[[שבת]] שלאחר מכן בבית מדרשו{{מקורהערה|[[תורת מנחם]]–התוועדויות, תש"ן חלק ב', שבת פרשת ויקרא, עמוד 478}}. הרבי אמר כי אין כל רשות לאף אדם לדבר נגד העם היהודי. התפיסה היהודית היא ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", בני ישראל הינם "בנו יחידו" של [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] וכל המדבר בגנותם כמדבר בגנותו של האל. יש לסייע לכל יהודי לקיים את כל [[מצווה|מצוות]] הדת, אך בשום אופן לא לתקוף אותו. הרבי הגדיר את בני דורו כ"אודים מוצלים מאש", וכ"[[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]", שאין הם אשמים בידיעותיהם וביחסם ליהדות.
 
הרב [[מרדכי אליהו]], התייחס לנאום ואמר שגם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם.