אישטוון סצ'ני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ ביטול קישור מיותר |
||
שורה 12:
עוד ב-[[1825]] זכה סצ'ני להכרה כאשר תרם הכנסה שנתית של אחוזתו למען הקמת [[האקדמיה ההונגרית למדעים]]. ב-[[1827]] הקים את ה"קזינו הלאומי" (Nemzeti Kaszinó). ה"קזינו" היווה פורום לדיאלוג מדיני לבני אצולה [[פטריוטיות|פטריוטים]] הונגרים וכר להעלאת הצעות ויוזמות מודרניסטיות וליברליות כמו גם לנטיות לאומיות ו[[לאומנות|לאומניות]]. סצ'ני עצמו הסתייג מהלאומנות ושאף לראות את ארצו מתחדשת ומתקדמת בתוך המסגרת הרב-לאומית של הממלכה ההונגרית שהיא חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית בשליטת בית הבסבורג.
סצ'ני דרש מהאצולה ההונגרית לוותר על זכויות היתר שלה במערת ה[[מס]] ועל הכלכלה והמבנה ה[[פאודליזם|פאודלי]]
סצ'ני ראה ב[[תחבורה]] כזרז העיקרי לקידמה. הוא איתר את ערוץ ה[[דנובה]] בין בודפשט ל[[הדלתה של הדנובה|שפך הדנובה]] ל[[הים השחור|ים השחור]] כערוץ שמסוגל להפוך לנתיב תחבורה בינלאומי מרכזי. אלא שבאותה עת לא היה חלק נהר זה ראוי לשיט ספינות סוחר. סצ'ני הצליח לשכנע את הממשל בווינה להשקיע בפיתוח הנתיב וקיבל מינוי רשמי של המפקח על העבודות, תפקיד אותו מילא במשך שנים ארוכות במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-19]]. בתפקידו נסע ל[[קונסטנטינופול]], נשא ונתן עם [[סולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית]] וקשר קשרים ב[[בלקן]].
|